אנתולוגיה

אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט[1], אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים. מקור המילה הוא יוונית עתיקה, ופירושה "זר פרחים", "כליל". האנתולוגיה היא חיבור של יצירות שונות למכלול אחד.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אונטולוגיה".

האנתולוגיה הספרותית יכולה להתחבר על פי עקרונות רבים ושונים ומתוך מגמות רבות. ישנן אנתולוגיות ספרותיות הנבחרות לפי סוגה ספרותית מסוימת, כגון אנתולוגיה לסיפור הקצר, או אנתולוגיה לשירה וכיוצא בזה[2]. ישנן כאלה הנבחרות על פי לשון כתיבה מסוימת, על פי נושאי כתיבה מסוימים וכיוצא באלה[3]. האנתולוגיה הספרותית מאופיינת על ידי המטרה והאופי של מחבריה. ישנן כאלה המתחברות על ידי חבורות של עורכים, על ידי מוסדות ספרותיים שונים, וישנן אנתולוגיות אישיות לחלוטין, המבטאות אך ורק את טעמו של המלקט והמאסף.