אפוטרופסות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפוטרופסות הוא מוסד שבו אדם או תאגיד ממונה כמקבל החלטות על אדם אחר. מוסד האפוטרופוסות נועד לתת מענה למצבים שבהם אנשים הוגדרו על ידי בית המשפט כמי שאינם מסוגלים לדאוג לעניינם, והם זקוקים לאדם אחר (או גוף) שיפעל במקומם ועבורם. בניגוד לחשיבה המקובלת, העובדה שאדם אינו מחזיק במסוגלות לדאוג לענייניו אינה מחייבת כי יוכרז כ"פסול דין" על ידי בית המשפט, ואכן, בדרך כלל, צו המינוי במדינת ישראל אינו כולל הכרזתו של מי שמונה עליו אפוטרופוס כ"פסול דין".
מרבית האפוטרופסות בישראל היא על אנשים זקנים (גיל 65 ומעלה).[דרוש מקור] כיום קיימת אפשרות חליפית למוסד האפוטרופסות, המכונה "יפוי כוח מתמשך". מסמך זה הוא סוג של כלי תכנון משפטי שבו האדם ("הממנה") קובע את זהות האדם או האנשים שיטפלו בו ("הממונה") והוא מסדיר מראש במסגרת הנחיות ברורות, כיצד ואיך הוא בוחר שינהלו את חייו ביום שיוכרז כי אינו יכול עוד לנהל את ענייניו. יש הרואים בכך סוג של מינוי של "אפוטרופוס עתידי" בו לאדם ניתנת הבחירה לזהותם של מיופי הכוח העתידים שלו.