אָפַּרְטְהַיְידּאפריקאנס: Apartheid - הפרדה) הוא שמה של מדיניות ההפרדה הגזעית, שהונהגה על ידי המיעוט האירופאי-הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1994. מדיניות זו הייתה גזענית והושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן.

שלט באנגלית ובאפריקאנס שנתלה בדרום אפריקה בשנות האפרטהייד: "שטח ציבורי זה על מתקניו שמור לשימושם הבלעדי של אנשים לבנים. בפקודת מזכיר המחוז".

מדיניות האפרטהייד ספגה גינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ממשפחת העמים ולהטלת סנקציות נגדה. אלה, בשילוב תסיסה פנימית חריפה מצד ארגוני התנגדות לאפרטהייד, הביאו בסופו של דבר לקריסת משטר האפרטהייד לאחר ארבעה עשורים, בתהליך שבוצע בדרכי שלום ותוך העברה מסודרת של השלטון לידי הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות.

אף על פי שהמונח אפרטהייד מתאר במקור רק את המדיניות הדרום אפריקאית, המונח "פשע האפרטהייד" אומץ לתאר "מעשים נפשעים במיוחד שבוצעו לצורך קיום ותחזוק של משטר שליטה של קבוצה גזעית אחת של בני אדם על פני כל קבוצה גזעית אחרת של אנשים ודיכוי שיטתי שלהם"[1], כפי שנוסח ב"אמנה הבינלאומית בדבר דיכוי ועונש פשע האפרטהייד" שקיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-1973. הגדרה דומה אומצה באמנת רומא שמתוקפה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. יש שמשתמשים במונח "אפרטהייד" כדי לתאר את ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה בעבר בארצות הברית[2] או את היחס של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים[3].