אקלים ארץ ישראל
האקלים של ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
את ארץ ישראל נהוג לחלק לשלושה אזורי אקלים עיקריים, למרות היותה של ארץ ישראל קטנה יחסית, סוגי האקלים הם:
- אקלים ים-תיכוני – רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור של האקלים הים תיכוני, והיא האיזור הדרומי ביותר בחצי הכדור הצפוני בעל אקלים זה. האקלים הים תיכוני מאופיין בשתי עונות עיקריות: קיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום (לעיתים בהרים הגבוהים אף מושלג). באזורי האקלים הים תיכוני יורדים יותר מ-400 מ"מ של משקעים בשנה.
- אקלים ערבתי, צחיח למחצה – מעין אקלים מעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האקלים המדברי. אי אפשר להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין סוגי האקלים, מפני שהשוני בין שנה לשנה בכמות המשקעים באזורי האקלים הערבתי הוא גדול מאוד. באר שבע לדוגמה, נמצאת באזור של אקלים ערבתי. באזורי האקלים הערבתי יורדים בין 200 ל-250 מ"מ של משקעים בשנה.
- אקלים מדברי – רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות הסובטרופיים העולמית. זהו אזור צחיח ודל במשקעים במשך כל השנה, ולא יורדים בו יותר מ-200 מ"מ של משקעים במהלך השנה. (60% משטח הארץ נמצאים בסוג אקלים זה).
- אקלים ממוזג יבשתי ים תיכוני - אקלים זה משתרע על שטח קטן בצפון רמת הגולן וברכס החרמון (שם הוא אף מגיע בפסגות הגבוהות לתנאים תת-ארקטיים), באזור זה יורדים מעל 1,000 מ"מ בשנה כאשר בחורף חלקם יורדים כשלג, אך למרות זאת הקייצים עדיין יבשים.