אקספרסיוניזם
זרם באמנות המודרנית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האקספרסיוניזם הוא זרם תרבותי, שמעמיד במרכז היצירה האמנותית את רגשותיו של היוצר ואת ראייתו הפנימית. הזרם האקספרסיוניסטי בא לידי ביטוי בציור, בספרות, במוזיקה, בקולנוע ולמעשה בכל ענפי התרבות. הוא רווח במידה רבה ביותר בין דוברי הגרמנית, אך מקורות השפעתו והוא עצמו באו לידי ביטוי בארצות רבות – כולל בארץ ישראל, ובעיקר בסקנדינביה, בעולם האנגלו סקסי ובמזרח אירופה. זרם אבנגרדי זה שניצניו במאה ה-19; החל לקרום עור וגידים סביב שנת 1910, ושגשג בין שתי מלחמות העולם – והוא למעשה ממשיך להשפיע על התרבות עד עצם היום הזה.
מידע כללי | |
---|---|
צייר | אדוורד מונק |
תאריך יצירה | 1893 |
טכניקה וחומרים | שמן, טמפרה ופסטל על קרטון |
רוחב | 73.5 ס״מ |
גובה | 91 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
מיקום | הגלריה הלאומית, אוסלו |
קואורדינטות | 59°54′58″N 10°44′15″E |
מבחינת האמנות הוויזואלית, האקספרסיוניזם כולל מלבד הפוביזם, גם את הקוביזם, הפוטוריזם, הקונטרוקטיביזם, הדאדאיזם, הסוריאליזם ועוד. זרם זה צמח על רקע האימפרסיוניזם, כתגובת נגד רבת עוצמה לשטחיותם ולרדידותם של הריאליזם והנטורליזם של סוף המאה ה-19.
היצירה האקספרסיוניסטית מתאפיינת בהבעה של רגשות ('אקספרסיה'), לרוב שליליים כגון כאב, ייאוש, חרדה, תחושת שקיעה. רגשות אלו ביטאו לכתחילה, את הלך הרוח של תקופת מפנה המאה העשרים, ה-Fin de Siècle, והחששות שהיא טמנה בחובה, אשר התממשו בשתי מלחמות העולם העקובות מדם.
במובנה הרחב ביותר משמשת המילה "אקספרסיוניזם" לתיאור כל אמנות שצומחת מתוך רגשות סובייקטיביים, ולא מתצפיות אובייקטיביות. אמנם, לאורך כל תולדות האמנות אמנים ביטאו את מאווייהם ביצירותיהם, אלא שלא כאקספרסיוניזם, הביטוי הרגשי היה משני ליצירה ולא הנושא העיקרי שבה.
האקספרסיוניזם משך לשורותיו יהודים רבים ומתנגדי משטר או מוחאים כנגדו. עם עליית הנאציזם, נאסרה פעילותו בגרמניה, בתואנה שזאת אמנות מנוונת והיא אף הוצאה אל מחוץ לחוק. אבל אקספרסיוניסטים המשיכו לפעול מחוץ לגבולות גרמניה.[1]