ארמון מדאמה

ארמון מדאמה וקאזאפורטה דליי אקאיה (באיטלקית: Palazzo Madama e Casaforte degli Acaja) הם ארמונות בטורינו במכלול המעונות המלכותיים של בית סבויה. הארמון נמצא באחת הככרות המרכזיות של העיר "פיאצה קסטלו" (Piazza Castello). השם של הארמון, המורכב משני שמות: "מדאמה" ו"אקאיה", מבטא רציפות היסטורית לקיומו של מבנה שלטוני במשך תקופה של כאלפיים שנה. בארמון מצויים השלבים הבאים בתולדותיו: שער רומאי עם ארבע כניסות, מצודה קטנה מימי הבינים, מצודת בית אקאיה, ארמונות שתי השליטות - "כריסטין מרי מצרפת" ו"מרי ז'אן-בטיסט דה סבואה - נמור" (באיטלקית: מריה ג'ובאנה בטיסטה מסבויה-נמור) מבית סבויה, בהיותו מושב הסנאט הוצגה בו גלריית תמונות מלכותית. מאז 1934 הארמון מאחסן את המוזיאון לאמנות עתיקה.

ארמון מדאמה
Palazzo Madama e Casaforte degli Acaja

מידע כללי
סוג	ארמון העיר
כתובת	Piazza Castello
מיקום	טורינו
מדינה	איטליה
מידות
שטח	0.67 הקטאר
קואורדינטות	45°04′15″N 7°41′09″E
אתר רשמי
(למפת טורינו מוגדלת)   ארמון מדאמה (למפת טורינו רגילה)   ארמון מדאמה

האזור האחורי של הארמון, עדין נראה כמצודה

תמונת לילה של האזור האחורי של הארמון

תולדות המקום

מתחילת המאה ה-1 לפנה"ס, נמצא באתר הארמון השער בחומה הרומאית של העיר, "אוגוסטה טאורינורום" (Augusta Taurinorum), השם ההיסטורי של טורינו ממנו יצא דקומנוס מקסימוס, (decumanus maximus) הרחוב המרכזי בציר מזרח - מערב של העיר הרומית^[1]. בשני שערים ששוחזרו במיקום המקורי, היו ארבעה פתחים שהובילו לכיוונים הבאים: כניסה לעיר, יציאה ממנה, לדרך מזרחה ללומברדיה ולדרך לבירה רומא.

מאוחר יותר, מבני העיר הרומית, עברו לבעלות משפחת האצילים, "סבויה-אקאיה", ענף משנה של בית סבויה. בראשית המאה ה-13 הם הפכו את המבנים למצודה (Castello). במאה ה-14 "לודוביקו די אקאיה" בנה מחדש את המצודה בצורת ריבוע, עם חצר פנימית בתוכה, אולם כניסה ומגדלים גליליים בכל אחת מהפינות. אפשר להבחין במבנה זה מאחורי הארמון. המבנה עצמו היה לבית אירוח של בית סבויה.

בשנת 1637 העוצרת לדוכס קרלו אמנואלה ה-II, הדוכסית כריסטין מרי מצרפת, בחרה את הארמון למגוריה. היא החליטה על בניית תקרה לחצר ועל שיפוץ החדרים הפנימיים. לאחר ששים שנה, עוצרת נוספת מריה ג'ובאנה בטיסטה מסבויה-נמור כינתה את הארמון בשם החיבה "מדאמה" (בצרפתית Madame). היא הזמינה את האדריכל פיליפּוֹ יוּבָרָה לעצב את הארמון בסגנון החדש של הבארוק כאשר ביקשה כי הקירות החיצוניים יצופו באבנים לבנות. האדריכל הספיק לצפות רק את חזית הארמון. הקומה התחתונה של המבנה בנויה מאבני גזית, שמעליהן חלונות גדולים, מחולקים על ידי עמודים עגולים ועמודים מרובעים, לפי הסדר. בחלק העליון של האולם יש "קורדונטה" (Cordonata), מקושטים באגרטלים ובפסלים בשיש לבן.

לאחר מכן היו לארמון שימושים אחדים:

• היה למטה של הממשל הצרפתי הזמני בתקופת מלחמות נפוליאון.
• במאה ה-19 המלך קרלו אלברטו בחר בארמון למושב הפרלמנט של ממלכת סרדיניה ושל בית המשפט העליון שלה.
• משנת 1934 הוא משמש למוזיאון לאמנות עתיקה בארמון מדאמה.

מוזיאון העיר לאמנות עתיקה

ארמון מדאמה מארח את ה"מוזיאון לאמנות עתיקה". במוזיאון אוסף נדיר של עתיקות מ"גאנדארה" ( Gandhara) בצפון פקיסטן ומזרח אפגניסטן, אשר מקורו מחפירות של משלחת איטלקית ב"מקדש בוקטרה" (Butkara Stupa) בפקיסטן. בחורף 2007 נפתחה במוזיאון תערוכה "בעקבות אלכסנדר הגדול מסלוקיה שעל שפת החידקל עד "גאנדארה" בצפון פקיסטן.

ראו גם

• הארמון המלכותי של בית סבויה

לקריאה נוספת

• Carlo Merini, Palazzi e Curiosit? Storiche Torinesi, Torino, Stamperia editoriale Rattero

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמון מדאמה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ארמון מדאמה

חזית הארמון בסגנון הבארוק

הערות שוליים

1. מתוך הערך דקומנוס: כמעט בכל הערים שנבנו על ידי הרומאים, כמו גם במחנות הצבאיים שלהם, השתמשו בתכנון עירוני כמעט זהה שהיה מבוסס על רשת רחובות סדורה שבמרכזה עוברים שני רחובות ראשיים: "קארדו": ציר צפון-דרום, ו"דקומנוס": ציר מזרח-מערב. בדרך כלל נקרא הרחוב הראשי "דקומנוס" וכאשר היו כמה רחובות כאלה, הראשי מביניהם נקרא "דקומנוס מקסימוס"