ארנל
הר געש בקוסטה ריקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר הגעש אָרֶנַל (בספרדית: Volcán Arenal) הוא הר געש שכבתי אנדזיטי פעיל השוכן במחוז אלחואלה שבצפון מערב קוסטה ריקה, כ-90 קילומטרים צפון מערבית לסן חוסה, בירת המדינה. גובה ההר 1,670,[1] צורתו חרוטית ובראשו לוע בקוטר 140 מטרים. ארנל הוא הר געש צעיר גאולוגית, פחות מ-7,500 שנים.[1] להר שמות נוספים: "פאן דה אסוכר" (Pan de Azúcar - לחם הסוכר), "קנסטה" (Canaste), "וולקן קוסטה ריקה" (Volcan Costa Rica), "וולקן ריו פריו" (Volcan Río Frío) או "פסגת גואטוסוס" (Guatusos).
 | |
| התפרצות הר הגעש ארנל ב-2006 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 1,670 מטר |
| שטח |
120.8 קמ"ר  |
| מדינה |
קוסטה ריקה |
| מיקום | מחוז אלחואלה בקוסטה ריקה |
| רכס הרים |
קורדילרת טילראן |
| מספר הר געש | 345033[1] |
| התפרצות אחרונה | 1968 עד 2010 |
| קואורדינטות | 10°27′48″N 84°42′12″W |
|
(למפת קוסטה ריקה רגילה) | |
  | |
.jpg)
הר הגעש היה רדום במשך מאות בשנים וכל שנשאר מעברו הגעשי היה לוע בודד בפסגתו, ופעילות פומרולות שולית, והוא היה מכוסה בצמחייה עבותה. ואז, באופן בלתי צפוי, הוא התפרץ ב-1968, והרס את העיירה הקטנה טבקון (Tabacón). בשל ההתפרצות נוצרו שלושה לועות על המדרון המערבי, אבל רק אחד מהם שרד עד ימינו. מאז אוקטובר 2010, נראה כאילו הפעילות הגעשית של ארנל הולכת ופוחתת וההתפוצצויות הלכו ונעשו נדירות,[1] כאשר לא דווח על שום התפוצצות בין דצמבר 2010 ואוקטובר 2012.
ארנל הוא הר הגעש הצעיר והפעיל מכל הרי הגעש בקוסטה ריקה. מדענים הצליחו לתארך את פעילותו עד לפני 7,000 שנים. הוא אחד משבעת הרי הגעש הפעילים היסטורית בקוסטה ריקה יחד עם פואס (Poás), איראסו (Irazú), מירבאייס (Miravalles), אורוסי (Orosí), מכלול רינקון דה לה וייחה (Rincón de la Vieja) וטוריאלבה (Turrialba). עד 2010 היה זה הר הגעש הפעיל ביותר בקוסטה ריקה, ואחד מעשרת הרי הגעש הפעילים ביותר בעולם. ההר שימש במשך שנים ארוכות כר נרחב למחקר עבור וולקנולוגים.
הר הגעש שוכן במרכז הפארק הלאומי הר הגעש ארנל באזור הצפוני של המדינה, 15 קילומטרים מנפת לה פורטונה (La Fortuna) בקנטון סן קרלוס (San Carlos) בקוסטה ריקה. מזג האוויר חם ולח. גשמים יורדים כל השנה, אבל בעיקר בין יוני לאוקטובר. כמות המשקעים השנתית יכולה להגיע ל-5,000 מילימטרים.[2]
אזור הר הגעש ארנל הוא חלק חשוב מקו פרשת המים של אגם ארנל. מימי האגם שהורחב בצורה מלאכותית משמשים תחנת כוח הידרואלקטרית המחוברת לרשת החשמל הארצית.[3]
לארנל יש מספר לועות משנה שהתפרצו בעבר.[4] צ'אטו (Chato) הוא חרוט געשי רדום. ההר התפרץ לראשונה לפני 38,000 שנים במהלך הפליסטוקן והתפרץ לאחרונה לפני 3,500 שנים.[1] צ'אטיטו (Chatito) (10°26′17″N 84°41′13″W) הוא כיפת לבה בגובה 1,100 מטרים. אספינה (Espina) היא כיפת לבה נוספת.[1]
- 29 ביולי 1968
ביום שני, 29 ביולי 1968, בשעה 07:30, התפרץ הר הגעש ארנל לפתע ובעוצמה. ההתפרצויות נמשכו באותה עוצמה במשך כמה ימים, כשהן מכסות 15 קילומטרים רבועים בסלעים, לבה ואפר געשי. עד שההתפרצות הסתיימה נהרגו 87 תושבים ונהרסו 3 כפרים קטנים: טבקון (Tabacón), פואבלו נואבו (Pueblo Nuevo) וסן לואיס (San Luís). בשטח המשתרע על כ-232 קילומטרים רבועים הורגשו תוצאות ההתפרצות: יבולים הושחתו, רכוש נהרס ובהמות משק רבות מתו.
בשיא הפעילות העזה נפלטו מההר סלעים גדולים, כמה מהם במשקל של כמה טונות, למרחק של כקילומטר מההר. עקב ההתפוצצות נוצרו שלושה לועות פעילים חדשים.
כששלושת היישובים נהרסו בצד המערבי של הר הגעש, בתי עיירה בשם אל בוריו (El Borio) בצד המזרחי לא נפגעו. עקב כך שונה שם העיירה לאחר שהר הגעש הפסיק להתפרץ ללה פורטונה (La Fortuna - "בת המזל").
- יוני 1975
בין 17 ל-21 ביוני 1975 התחוללו כמה מפולות מאחד הלועות. הצמחייה לאורך נהר טבקון נהרסה וחומר געשי רב הצטבר על קרקעית הנהר. ארבע התפוצצויות גדולות העיפו כמויות גדולות של אפר לשמים. האפר התפרץ עד למרחק של 26 קילומטרים.
- יוני 1984
לאחר תקופה של שבה היו מדי פעם קילוחי לבה, החל שלב התפוצצויות חדש. מדי יום התרחשו בין 3 ל-20 התפוצצויות בקנה מידה נמוך עד בינוני. התפוצצויות של קיטור, מים, גזים ואפר הגיעו לגבהים של 5 קילומטרים, והרוחות נשאו את הטפרה מעבר לאגם ארנל והעיירה טילראן (Tilarán).
- אוגוסט 1993
הקיר הדרום מערבי של אחד הלועות התמוטט וגרם להיווצרות כמה זרמים פירוקלסטיים. הפרצה בקיר הלוע הייתה בצורת האות V, עומקה היה כ-60 מטרים ורוחבה כ-100 מטרים. דרך פרצה זו החל לזרום קילוח לבה.
- מרץ 1994
קילוחי לבה החלו לסתום את הלוע שבו הייתה הפרצה והשקיעו חומרים סביבו.
- מרץ 1996
בתקופה זו החל הר הגעש לייצר קילוחי לבה סדירים, המלווים מדי פעם בהתפוצצויות של גזים. זה היה דפוס הפעילות הגעשית של הר הגעש עד 5 במאי 1998.
- 5 במאי 1998
ביום שלישי, 5 במאי 1998, התרחשה סדרה של התפרצויות גדולות בהר הגעש ארנל. התפרצות הראשונה אירעה בשעה 1:05 בצהריים, כשחלק מהקיר הצפון מערבי של הלוע התפרק. כמויות גדולות של לבה, סלעים ואפר התרוממו מהר הגעש במהלך התפוצצות זו. התפרצות נוספת התרחשה בשעה 02:20 כשחומרים געשיים נפלטו מאותו מקום בלוע.
השלטונות הכריזו על מצב חירום אדום, כאמצעי זהירות רגיל, סגרו את הכביש בין לה פורטונה לטילראן, שהתוואי שלו נושק לצידו הצפוני של הר הגעש, ופינו 450 אנשים (מרביתם תיירים) מהאזור הסמוך, כולל מכמה בתי מלון ועסקי תיירות. לא היו דיווחים על פגיעות בנפש מפעילות זו.
בשעה 05:20 הר הגעש המשיך לפלוט חומרים, אבל עוצמת ההתפרצות קטנה במידה ניכרת.
- 7 במאי 1998
ההתפרצויות של 7 במאי 1998 גרמו נזקים לשטח של שני קילומטרים רבועים והחריבו שטח מיוער בשטח של 400 על 100 מטרים בקרבת ההר. סדק באורך 500 מטרים ובעומק 10 מטרים נפתח בקיר הלוע וכל החומרים נשפכו בצד זה של ההר.
במהלך יום זה דווח על 23 התפרצויות, בין 01:05 בצהריים ל-0:7:00 בערב, ואחר-כך שב ההר למצב הרגיל. השלטונות דיווחו שאין פעילות יוצאת דופן והפארק נפתח מחדש באותו שבוע. סייסמולוגים מקומיים חקרו את פעילות הר הגעש והפקחים של הפארק המשיכו לאכוף בקפידה את תחום הבטיחות שאסור היה להיכנס אליו.
.jpg)
הר הגעש ארנל כשאגם ארנל משמאלו
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
