בית הכנסת של לייפציג
בית כנסת בגרמניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית הכנסת של לייפציג (בגרמנית: Große Gemeindesynagoge, בית הכנסת הגדול של הקהילה, או Alte Synagoge, בית הכנסת הישן) היה בית הכנסת העתיק והחשוב ביותר בלייפציג, סקסוניה, גרמניה. הוא נבנה בשנים 1854–1855 על ידי האדריכל היהודי-גרמני אוטו זימונזון (גר'), שלמד אדריכלות אצל גוטפריד זמפר (אנ'), שהיה האדריכל של בית הכנסת זמפר (אנ') בדרזדן. בית הכנסת בנוי בסגנון האדריכלי "התחייה המורית".
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת שנחרב |
מיקום | לייפציג |
מדינה | גרמניה |
הקמה ובנייה | |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-מורית |
קואורדינטות | 51°20′24″N 12°22′11″E |
בית הכנסת הוזמן על ידי הקהילה היהודית הקטנה בלייפציג וסוחרים יהודים מכל רחבי אירופה שהשתתפו ביריד לייפציג השנתי.[1]
בפנים המבנה קשתות פרסה, ארון קודש בסגנון מחראב ובימה בסגנון של מינבר.[2] מאחר שכל-כך הרבה אנשי עסקים התכנסו בלייפציג עבור ירידים אלו, חשבו כי בית הכנסת ישפיע על ההחלטה לבנות בתי כנסת נוספים בסגנון "התחייה המורית" בערים אחרות.
בית הכנסת נהרס בליל הבדולח על ידי המשטר הנאצי.
לזכר המבנה הוקמה אנדרטת בית הכנסת בלייפציג.