בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס,[1] בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20
כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008)
תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש

לפי חז"ל המקדש הוקם בימי דריווש השני ועמד על תלו (כולל שנות בנייתו) 420 שנים[2] (כלומר, 351 לפני הספירה עד 70 לספירה). לפי המחקר ההיסטורי, המקדש נחנך בשנת 516 לפנה"ס בימי דריווש הראשון ועמד על תלו כ-586 שנים. הפער הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם "השנים החסרות".

בסדר קדשים במשנה נמצאת מסכת מידות המתארת את בית המקדש השני והר הבית. יוסף בן מתתיהו תיאר את מבנהו לאחר ששופץ והורחב בימי הורדוס.

Oops something went wrong: