בלון תבערה
אמצעי לחימה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בלון תבערה (או פצצת בלון) הוא כלי נשק המורכב מבלון מנופח בגז הקל מהאוויר (אוויר חם, מימן או הליום) הנושא חומרי הצתה ובעירה, חומרים דליקים או מטען חבלה, בדומה לבקבוק תבערה. זהו אמצעי לחימה (בדומה לעפיפון תבערה) הנע עם הרוח לאזור המטרה, שבו הבלון נופל או משחרר את אמצעי הלחימה, במטרה להצית שרפה ואף לגרום לנפגעים בנפש.