בנג'מין הריסון
הנשיא ה-23 של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בנג'מין הריסון (באנגלית: Benjamin Harrison; 20 באוגוסט 1833 – 13 במרץ 1901) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי, שכיהן כנשיאה ה-23 של ארצות הברית, בין 1889 ל-1893. הוא היה נכדו של הנשיא התשיעי, ויליאם הנרי הריסון, והנכד היחיד של נשיא שכיהן כנשיא בעצמו. לפני נשיאותו, עבד הריסון כעורך דין, מנהיג הכנסייה הפרסביטריאנית ופוליטיקאי באינדיאנפוליס, אינדיאנה. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, שירת כקולונל בצבא האיחוד, וב-14 בפברואר 1865, קידם אותו הסנאט לדרגת בריגדיר גנרל בגדוד המתנדבים, החל מ-23 בינואר 1865. לאחר המלחמה ניסה הריסון להיבחר לתפקיד מושל אינדיאנה ב-1876. לאחר מכן נבחר לסנאט בידי המועצה המחוקקת של אינדיאנה, ושירת בו מ-4 במרץ 1881, עד 3 במרץ 1887.
בנג'מין הריסון, 1896 | |||||||
לידה |
20 באוגוסט 1833 נורת' בנד (אנ'), אוהיו, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
13 במרץ 1901 (בגיל 67) אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בת זוג |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
כחבר במפלגה הרפובליקנית, נבחר לנשיאות ב-1888, לאחר שניצח את גרובר קליבלנד, הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית. רוב תקופתו עסקה בחקיקה כלכלית חסרת תקדים, כולל הנהגת "מיסוי מקינלי", שהעלה את המכסים על יבוא בצורה חסרת תקדים, וחוק שרמן נגד מונופולים. ב-1891, העביר הריסון חוק שהקצה קרקעות ליערות לאומיים. במהלך תקופתו צורפו שש מדינות מערביות אל האיחוד (דקוטה הצפונית, דרום דקוטה, מונטנה, וושינגטון, איידהו וויומינג). בנוסף הוא חיזק ושיפר את הצי של ארצות הברית, ודגל במדיניות חוץ פעילה. הוא הציע, לשווא, מימון לחינוך פדרלי ואכיפת זכויות ההצבעה של האוכלוסייה השחורה.
בעקבות העודף התקציבי שנוצר ממכסי המגן, התקציב עבר את סף מיליארד הדולרים במהלך כהונתו. נושא התקציב הוביל לתבוסת הרפובליקנים בבחירות של 1890, כשהריסון הפסיד לקליבלנד בבחירות ב-1892, בעקבות ההתנגדות למכסים הגבוהים ולתקציב הגבוה. הריסון חזר אל חייו הפרטיים ולעריכת הדין באינדיאנפוליס. ב-1900 ייצג את ונצואלה במשפט בינלאומי מול הממלכה המאוחדת. הריסון נסע לאירופה במהלך המשפט ולאחר תקופה קצרה חזר לאינדיאנפוליס. הוא מת בביתו באינדיאנפוליס ב-1901 מסיבוכים של מחלת השפעת. אף על פי שהיסטוריונים רבים שיבחו את מחויבותו לאוכלוסייה השחורה, הוא נחשב בדרך כלל לנשיא פחות טוב מהממוצע ומדורג נמוך יחסית ברשימות הנשיאים. למרות זאת, הוא נחשב לאדם ישר.