בניטו מוסוליני
מנהיג איטליה הפשיסטית / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליני (באיטלקית: Benito Amilcare Andrea Mussolini, האזנהⓘ?, 29 ביולי 1883 – 28 באפריל 1945) היה מנהיג ומדינאי איטלקי, ששלט באיטליה בין השנים 1922–1943. הוא ביטל את השלטון הדמוקרטי באיטליה והחליף אותו בשלטון פשיסטי בעל אופי רודני. היה ידוע בכינוי הדוצ'ה, אותו בחר כדי להידמות לשליטי ונציה וג'נובה מן העבר. מוסוליני היה אחד ממגבשי האידאולוגיה הפשיסטית ובין הראשונים להוציאה לפועל.

![]() | |||||||
לידה |
29 ביולי 1883 כפר פרדאפיו, ממלכת איטליה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
28 באפריל 1945 (בגיל 61) ג'ולינו, הרפובליקה של סאלו | ||||||
שם לידה |
Benito Amilcare Andrea Mussolini ![]() | ||||||
מדינה | איטליה | ||||||
מקום קבורה | |||||||
השכלה |
אוניברסיטת לוזאן (1904) ![]() | ||||||
מפלגה | המפלגה הפשיסטית הלאומית, המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית | ||||||
בת זוג | רקלה מוסוליני | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||
![]() ![]() |
בתחילת דרכו נודע מוסוליני כסוציאליסט, הטיף למהפכה סוציאליסטית־קומוניסטית באיטליה. באוקטובר 1914 הפך לתומך נלהב בכניסת איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה, על רקע זה פרש מן המפלגה הסוציאליסטית והצטרף לקבוצה שהקימה במילאנו את המפלגה הפשיסטית הלאומית, שבאותה העת עדיין התבססה על יסודות שמאלניים. בהמשך שונתה ההשקפה וב-1921 התמודדה הרשימה הפשיסטית במסגרת אחת עם רשימות ליברליות ולאומניות, כאשר המפלגה הפכה למפלגת ימין קיצוני. הפשיזם דגל בערכים של ציות, נאמנות והעלאת ערך המדינה אל מעל לכל ערך אחר. הפשיזם מקדש את המנהיג ורואה בציות למנהיג ערך עליון. הלאום נעלה על הפרט ולמנהיגי הלאום צריכה להיות זכות לא מעורערת לפעול בהתאם לשיפוטם לטובת הלאום. בני האדם לא נולדו שווים.[1]
ב־1922 מוסוליני ארגן סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה. על פי המיתוס הפשיסטי, מצעד זה הביא את המלך האיטלקי, אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני ב־31 באוקטובר לראש הממשלה; ואולם, היסטוריונים קובעים כי בפועל ההחלטה על כך נפלה עוד בטרם יצא המצעד לדרכו. מוסוליני סימן לעצמו כמטרה ראשונית במדיניות הפנים ייסוד משטר טוטליטרי, בו הוא עצמו יהיה המנהיג העליון.
בתחילה, היו שראו במוסוליני את האיש שישליט שלטון יציב וחזק על איטליה תוך מניעת השתלטות הקומוניזם על המדינה. זאת בזמן שאיטליה נקלעה למצב של משבר כלכלי, פוליטי וחברתי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, שלטון זה פגע בזכויות האדם, נסמך בעיקר על ארגון צבאי למחצה בשם החולצות השחורות שהטיל אימה על מתנגדי המשטר, ניהל מדיניות אימפריאליסטית ותוקפנית והביא על איטליה כיבוש זר. על אף שלא היה אנטישמי, קיבל המשטר של מוסוליני חוקי גזע בשנת 1938 והגביל את זכויות היהודים, אולם רק לאחר שהיה תלוי לחלוטין בגרמנים, החלו להירדף בשטחי שלטונו, ואז אף פעל מוסוליני להסגרתם לידי הנאצים לשם השמדתם.
מוסוליני הודח על ידי המועצה הפשיסטית העליונה ב-25 ביולי 1943, לאחר כ-21 שנות שלטון. בחסות הגרמנים, שכבשו את צפון איטליה בעקבות כניעתה לבעלות הברית, הקים מוסוליני ממשלת בובות שכונתה הרפובליקה של סאלו. בשטחי ממשלה זו נוהלה מלחמת אזרחים, ולוחמה פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני, מוסוליני ועושי דברו במפלגה הרפובליקנית הפשיסטית, אותה הקים עם הקמת הרפובליקה של סאלו.
באפריל 1945 ניסה מוסוליני להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי הפרטיזנים, ונורה למוות ליד אגם קומו. גופתו הובלה לתחנת דלק בסמוך למילאנו, שם התעלל בה ההמון.
Oops something went wrong: