בניטו מוסוליני

בניטו מוסוליני
Benito Mussolini
לידה	29 ביולי 1883; כפר פרדאפיו, ממלכת איטליה
נרצח	28 באפריל 1945 (בגיל 61); ג'ולינו, הרפובליקה של סאלו
שם לידה	Benito Amilcare Andrea Mussolini
מדינה	איטליה
מקום קבורה	הקריפטה של משפחת מוסוליני (1956); בית הקברות הראשי של מילאנו (1945) ;
השכלה	אוניברסיטת לוזאן (1904)
מפלגה	המפלגה הפשיסטית הלאומית, המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית
בת זוג	רקלה מוסוליני
	23 במרץ 1919 – 28 באפריל 1945; (26 שנים)
	23 במרץ 1919 – 28 באפריל 1945; (26 שנים)
	31 באוקטובר 1922 – 25 ביולי 1943; (20 שנה)
מונרך בתקופה	ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה
	→ לואיג'י פאקטה פייטרו באדוליו ←
	23 בספטמבר 1943 – 25 באפריל 1945; (שנה ו־30 שבועות)
	23 בספטמבר 1943 – 25 באפריל 1945; (שנה ו־30 שבועות)
	11 ביוני 1921 – 22 במרץ 1939; (17 שנים)
	11 ביוני 1921 – 22 במרץ 1939; (17 שנים)
פרסים והוקרה
	צווארון מסדר החצים האדומים (1937); מדליית גתה לאמנות ומדעים (1932); הצלב הגדול של ההצטיינות הימית - עיטור לבן (1926); הצלב הגדול של מסדר האריה הלבן (20 ביולי 1926); מסדר ההצטיינות הלאומי של קרלוס מנואל דה סספדס (1926); השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית; אות מסדר העיט הלבן; הצווארון הגדול של המסדר הצבאי של המגדל והחרבות; הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב; Cross of Vytis; מסדר החרצית; מסדר המגדל והחרב; עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; עיטור המשחרר של ונצואלה; מסדר הכתר של איטליה; מסדר כוכב נפאל; מסדר הפיל; מדליית הניצחון; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר הצלב הדרומי; מסדר הנשר הרומי; מסדר הבשורה הקדושה; המסדר הצבאי של איטליה; מסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר קצאל; מסדר הדרבן המוזהב; Order of Lāčplēsis; מסדר שלמה; אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; המסדר הריבוני הצבאי של מלטה; צלב החירות; מסדר סקנדרבג; המסדר הקולוניאלי של כוכב איטליה; מסדר האמבט; מסדר האבירות של הקבר הקדוש; מסדר העיט הגרמני; מסדר קירילוס ומתודיוס הקדושים ;
חתימה

בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליני (באיטלקית: Benito Amilcare Andrea Mussolini, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏, 29 ביולי 1883 – 28 באפריל 1945) היה מנהיג ומדינאי איטלקי, ששלט באיטליה בין השנים 1922–1943. הוא ביטל את השלטון הדמוקרטי באיטליה והחליף אותו בשלטון פשיסטי בעל אופי רודני. היה ידוע בכינוי הדוצ'ה, אותו בחר כדי להידמות לשליטי ונציה וג'נובה מן העבר. מוסוליני היה אחד ממגבשי האידאולוגיה הפשיסטית ובין הראשונים להוציאה לפועל.

המונח "מוסוליני" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מוסוליני (פירושונים).

Quick facts: לידה, נרצח, שם לידה, מדינה, מקום קבורה... ▼

בתחילת דרכו נודע מוסוליני כסוציאליסט, הטיף למהפכה סוציאליסטית־קומוניסטית באיטליה. באוקטובר 1914 הפך לתומך נלהב בכניסת איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה, על רקע זה פרש מן המפלגה הסוציאליסטית והצטרף לקבוצה שהקימה במילאנו את המפלגה הפשיסטית הלאומית, שבאותה העת עדיין התבססה על יסודות שמאלניים. בהמשך שונתה ההשקפה וב-1921 התמודדה הרשימה הפשיסטית במסגרת אחת עם רשימות ליברליות ולאומניות, כאשר המפלגה הפכה למפלגת ימין קיצוני. הפשיזם דגל בערכים של ציות, נאמנות והעלאת ערך המדינה אל מעל לכל ערך אחר. הפשיזם מקדש את המנהיג ורואה בציות למנהיג ערך עליון. הלאום נעלה על הפרט ולמנהיגי הלאום צריכה להיות זכות לא מעורערת לפעול בהתאם לשיפוטם לטובת הלאום. בני האדם לא נולדו שווים.[1]

ב־1922 מוסוליני ארגן סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה. על פי המיתוס הפשיסטי, מצעד זה הביא את המלך האיטלקי, אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני ב־31 באוקטובר לראש הממשלה; ואולם, היסטוריונים קובעים כי בפועל ההחלטה על כך נפלה עוד בטרם יצא המצעד לדרכו. מוסוליני סימן לעצמו כמטרה ראשונית במדיניות הפנים ייסוד משטר טוטליטרי, בו הוא עצמו יהיה המנהיג העליון.

בתחילה, היו שראו במוסוליני את האיש שישליט שלטון יציב וחזק על איטליה תוך מניעת השתלטות הקומוניזם על המדינה. זאת בזמן שאיטליה נקלעה למצב של משבר כלכלי, פוליטי וחברתי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, שלטון זה פגע בזכויות האדם, נסמך בעיקר על ארגון צבאי למחצה בשם החולצות השחורות שהטיל אימה על מתנגדי המשטר, ניהל מדיניות אימפריאליסטית ותוקפנית והביא על איטליה כיבוש זר. על אף שלא היה אנטישמי, קיבל המשטר של מוסוליני חוקי גזע בשנת 1938 והגביל את זכויות היהודים, אולם רק לאחר שהיה תלוי לחלוטין בגרמנים, החלו להירדף בשטחי שלטונו, ואז אף פעל מוסוליני להסגרתם לידי הנאצים לשם השמדתם.

מוסוליני הודח על ידי המועצה הפשיסטית העליונה ב-25 ביולי 1943, לאחר כ-21 שנות שלטון. בחסות הגרמנים, שכבשו את צפון איטליה בעקבות כניעתה לבעלות הברית, הקים מוסוליני ממשלת בובות שכונתה הרפובליקה של סאלו. בשטחי ממשלה זו נוהלה מלחמת אזרחים, ולוחמה פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני, מוסוליני ועושי דברו במפלגה הרפובליקנית הפשיסטית, אותה הקים עם הקמת הרפובליקה של סאלו.

באפריל 1945 ניסה מוסוליני להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי הפרטיזנים, ונורה למוות ליד אגם קומו. גופתו הובלה לתחנת דלק בסמוך למילאנו, שם התעלל בה ההמון.