בנימין זאב הרצל
"חוזה המדינה" – מנהיג אידאולוגיית הציונות המדינית, שהתגשמה בהקמת מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר. בשל פועלו הציוני נהוג לכנות את הרצל "חוזה המדינה".
המונח "הרצל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הרצל (פירושונים). אבי הציונות המדינית וחוזה מדינת ישראל, 18 בינואר 1900[1][2] | |||||
| בנימין זאב הרצל אבי הציונות המדינית וחוזה מדינת ישראל, 18 בינואר 1900[3][4] | |||||
| לידה |
2 במאי 1860 י' באייר ה'תר"ך פשט, ממלכת הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 ביולי 1904 (בגיל 44) כ' בתמוז ה'תרס"ד אדלך (אנ'), אוסטרו-הונגריה | ||||
| שם לידה |
בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל  | ||||
| מדינה |
הונגריה, ציסלייטניה | ||||
| מקום קבורה |
דבלינג, וינה (1904-1949) הר הרצל, ירושלים (1949-) | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת וינה | ||||
| בת זוג | יוליה (ז'ולי) נשאואר | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
אזרחות כבוד של ארז'בטווארוס (2017) | |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
מאז כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 אותו יזם הרצל, הפכה התנועה הציונית לתנועה מדינית ומעשית, דינמית ומשמעותית. רעיונותיו של הרצל מצאו הד בקרב חלקים מיהדות אירופה, בעיקר במזרחה. על אף כישלונותיו הדיפלומטיים, הצליח בגיבוש פרהסיה יהודית לאומית בדמות מוסדותיה של התנועה הציונית, שהיו המסד להקמת מדינת ישראל.[5]