בעיית הגלריה לאמנות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעיית הגלריה לאמנות היא בעיה תאורטית מפורסמת בתחום הגאומטריה החישובית, העוסקת במבנה של מצולעים מישוריים. הבעיה, שהוצגה בשנת 1973 על ידי המתמטיקאי ויקטור קלי, מבקשת למצוא את מספר השומרים הקטן ביותר שיוכלו, מבלי לעזוב את משמרתם, להשגיח על כל פינה בגלריה לאמנות, שקירותיה ישרים.
באופן פורמלי, נקודה A "משגיחה" על נקודה B בתוך מצולע, אם הקו הישר המחבר אותן נמצא כולו בתוך המצולע. בהינתן מצולע חסר חורים, השאלה היא מהו המספר הקטן ביותר של נקודות שכל נקודה במצולע נתונה תחת השגחתה של אחת מהן.