ג'ון רולינס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון אהרון רולינס (באנגלית: John Aaron Rawlins; 13 בפברואר 1831 – 6 בספטמבר 1869) היה קצין בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית וחבר בקבינט של נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט. כמי שהיה איש סודו של גרנט במשך שנים, שימש רולינס כאיש מטהו במשך כל המלחמה, עלה עד דרגה ייצוגית של מייג'ור גנרל והיה מגינו הראשי של גרנט כנגד ההאשמות בשתיינות. כאשר נבחר גרנט לנשיאות, מונה רולינס למזכיר המלחמה של ארצות הברית.
ג'ון רולינס | |||||||||||||||||||
לידה |
13 בפברואר 1831 גלינה, אילינוי, ארצות הברית | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 בספטמבר 1869 (בגיל 38) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||||||||||||||
שם מלא | ג'ון אהרון רולינס | ||||||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
חתימה | |||||||||||||||||||
רולינס היה אדם שבנה את עצמו ושהתגבר על רקע של משפחה ממעמד כלכלי ירוד, על חינוך לקוי ועל העדרו של אביו, שהיה מכור לשתייה, מחייו. לאחר שלמד משפטים, התקבל רולינס ב-1854 ללשכת עורכי הדין ופתח משרד לעריכת דין בגלינה, אילינוי. בפרוץ מלחמת האזרחים הוא היה חבר בפלג הצפוני של המפלגה הדמוקרטית. כנואם בולט, הוא נשא נאומים בולטים בעד שמירת שלמותו של האיחוד כאשר החלו מעשי האיבה ועד מהרה הוא היה לידיד קרוב של גרנט, תושב גלינה בעצמו, בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, שלחם במלחמת ארצות הברית–מקסיקו ושירת בצבא במשך 11 שנים. רולינס שכנע את גרנט לגייס פלוגת מיליציית מתנדבים מקומית ולשלוח אותם לבירת המדינה, ספרינגפילד כך שהם יצטרפו לכוחות הפדרליים. לאחר שירות קצר במיליציה של אילינוי כקצין גיוס, הוצב גרנט מחדש בצבא ארצות הברית לשירות תחת גנרל ג'ון פרימונט, מפקד צבא האיחוד במערב ארצות הברית. רולינס עצמו התגייס גם הוא לצבא האיחוד ושירת בעיקר כקצין במטהו של גרנט. שלבי הקידום שלו היו קשורים להצלחותיו של גרנט בשדות הקרב וקידומו של גרנט במסגרת צבא האיחוד תחת מנהיגותו של הנשיא אברהם לינקולן. ב-1863 לקה רולינס בשחפת, אך המשיך לשרת במטהו של גרנט במהלך תקופת השיקום.
לאחר ניצחונו של גרנט בבחירות לנשיאות ב-1868 וכניסתו לכס הנשיאות במרץ 1869 הוא מינה את רולינס למזכיר המלחמה. תקופת כהונתו הקצרה של רולינס בתפקיד זה הייתה שנויה במחלוקת. הוא תמך בהתקוממות נגד השלטון הספרדי בקובה, הנהיג מדיניות אנטי-מורמונית בטריטוריית יוטה, וקיצץ בסמכויותיו של גנרל ויליאם שרמן, יורשו של גרנט בתפקיד הגנרל המפקד של צבא ארצות הברית. מחלת השחפת בה לקה המשיכה להחמיר ובספטמבר 1869, חמישה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, הוא נפטר. למעט ביוגרפיה אחת שנכתבה אודותיו ב-1916, "חייו של ג'ון א. רולינס" שכתב ג'יימס הריסון וילסון, לא ידוע רבות על חייו הקצרים של רולינס, בעוד שגרנט, ככל הנראה בשל רצונו להגן על שמו הטוב, כמעט ולא הזכיר את רולינס בספר זכרונותיו שפרסם ב-1885. עם מותו של רולינס חדלה התמיכה החזקה בקבינט לטובת עצמאותה של קובה והיא שבה לסדר היום רק בימי מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898.