ג'יימס ג'ויס
סופר ומשורר אירי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס (באנגלית: James Augustine Aloysius Joyce; 2 בפברואר 1882, דבלין – 13 בינואר 1941, ציריך) היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.
לידה |
2 בפברואר 1882 רתגר, דבלין, אירלנד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
13 בינואר 1941 (בגיל 58) ציריך, שווייץ |
שם לידה | James Augustine Aloysius Joyce |
מדינה | אירלנד |
מקום קבורה | בית הקברות פלונטרן |
אירועים משמעותיים | שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
מקום לימודים | אוניברסיטת קולג' בדאבלין, Clongowes Wood College, Belvedere College |
שפות היצירה | איטלקית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, לטינית, דנית |
סוגה | סיפורת, רומן חניכה, psychological fiction, שירה, זרם התודעה |
יצירות בולטות | דבלינאים, פומז פניאיץ', גולים, פיניגנז וייק, דיוקן האמן כאיש צעיר, יוליסס, סטיבן הירו |
תקופת הפעילות | מ-1904 |
הושפע מ | ג'אמבטיסטה ויקו |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Lucia Joyce, Giorgio Joyce |
מספר צאצאים | 2 |
jamesjoyce | |
חתימה | |
ג'ויס נולד בדבלין למשפחה קתולית מבוססת שבילדותו ירדה מנכסיה. הוא סיים את לימודיו בדבלין, ובגיל עשרים עבר ללמוד רפואה בפריז, אך חזר לעירו ב-1903 בעקבות מות אמו. ב-1904, שנה משמעותית בחייו, פגש את אשתו לעתיד נורה, שעמה חי עד מותו. באותה שנה עזב ג'ויס את אירלנד לצמיתות, ושב אליה רק לשלושה ביקורי מולדת קצרים.
ג'ויס וזוגתו עקרו לטריאסטה שבאיטליה, ושהו בה מ-1905 עד 1920, למעט תקופה בת כארבע שנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, שבה שהה הזוג בציריך. בתקופה זו יצר ג'ויס את עיקר יצירותיו, ובהן "דבלינאים" (יצא לאור ב-1914), "דיוקן האמן כאיש צעיר" (1916), ו"יוליסס" (1922), יצירתו המונומנטלית, הנמנית עם הרומנים הגדולים ביותר שנכתבו במאה העשרים. מ-1920 התגורר ג'ויס בעיקר בפריז, וב-1940, בעקבות כיבוש העיר על ידי הנאצים, עקר חזרה לשווייץ. בינואר 1941 מת לאחר ניתוח ונקבר בציריך.
יצירותיו של ג'ויס נכתבו כולן באנגלית, ונסבו ברובן סביב עיר מולדתו דבלין ואנשיה, על אף שאת מרבית חייו בילה מחוץ לה. בכתיבתו הרבה להתייחס לאירועים, דמויות ואתרים אותנטיים, בעיקר כאלה מסביבתו הקרובה. הוא הרבה להשתמש בכתיבתו בטכניקת זרם התודעה, ונחשב לאמן בשימוש בשפה. ביצירתו לא נרתע משחיטת פרות קדושות, ובהן הדת הקתולית והלאומיות האירית. חלק מיצירותיו עוררו מחלוקת קשה, על רקע סגנונו המיוחד והבלתי מרוסן, שערער על מוסכמות חברתיות ודתיות בעת ההיא, והוצאתן לאור הייתה כרוכה במאבק משפטי וציבורי.
חייו ויצירתו מצוינים ב"בלומסדיי", מעין יום חג חילוני למעריציו, הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני.