הוא נולד בקנטקי, עבר למיזורי ב-1850 והחל שם את הקריירה הפוליטית שלו. בין השנים 1859 ל-1861 הוא כיהן בתפקיד התובע הכללי של מדינת מיזורי. במקום להישבע שבועת אמונים לממשל הפדרלי לפני פרוץ מלחמת האזרחים הוא התפטר, וכתוצאה מכך הוא הודח ונכלא לזמן קצר. הוא חזר לקנטקי ב-1863 ונבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. בשנת 1871, הוא נשא נאום במסגרת הצעת חוק לסבסוד פרויקט להרחבת מסילות הברזל מערבה. בנאום, הוא הזכיר את העיירה הנידחת דולות' שבמינסוטה. נאום דולות' הודפס בכמה פרסומים שהביאו להערכה לאומית של נוט. ב-1870 הוא לא עמד לבחירה מחדש, במקום זאת התמודד לתפקיד המושל ונכשל. בשנת 1875, הוא חזר לבית הנבחרים ושימש בתפקיד יושב ראש ועדת המשפט.
בשנת 1883 עזב נוט את הקונגרס, והתמודד בהצלחה על תפקיד מושל מחוז נוט. במחוז נוט הוא הצליח להעביר רפורמות חשובות בחינוך, אך נבלם בחתירתו לרפורמת מס. לאחר כהונתו כמושל, ב-1891 הוא היה ציר לוועידה החוקתית של מדינת קנטקי. ב-1892 הוא מונה לפרופסור בסנטר קולג' (אנ') בדנוויל, קנטקי (אנ'). ב-1894 הוא עזר לארגן את בית הספר למשפטים של הקולג'. עד 1902 הוא שימש כדיקן בית הספר למשפטים, עד שמחלה אילצה אותו לפרוש. הוא מת בביתו בלבנון, קנטקי (אנ') ב-18 ביוני 1911.