ג'יין לו
אסטרונומית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרונומית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר ג'יין לו (באנגלית: Jane Luu; יולי 1963, סייגון בדרום וייטנאם (כיום הו צ'י מין סיטי), וייטנאם). היא אסטרונומית אמריקאית ממוצא וייטנאמי. זוכת פרס קוולי לאסטרופיזיקה לשנת 2012 עבור "גילוי ואפיון חגורת קויפר, מחקר שהיווה תרומה משמעותית להבנת התפתחות מערכת השמש"[1].
 | |
| לידה |
יולי 1963 (בת 61) סייגון, דרום וייטנאם |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית, הולנד, דרום וייטנאם |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| גילוי חגורת קוויפר | |
  | |
ג'יין לו, בלידתה לו לי האנג (וייטנאמית Lưu Lệ Hằng), נולדה ביולי 1963 בסייגון שבדרום וייטנאם. אביה, שעבד כמתורגמן בשרות הצבא האמריקאי, לימד אותה צרפתית. עם נפילת סייגון באפריל 1975 היו לו, בת ה-12, ומשפחתה בין הווייטנאמים שפונו על ידי האמריקאים. בארצות הברית התיישבו בקנטקי שם היו להם בני משפחה ובהמשך עברו לקליפורניה. עם הגיעם לארצות הברית בני המשפחה "אינגלתו" את שמותיהם: לו לי האנג הפכה לג'יין לו. לו למדה אנגלית במהירות והצטיינה בלימודיה בבית הספר התיכון אותו סיימה כולדיקטוריאן (Valedictorian) (אנ') של המחזור מה שזיכה אותה במלגה שאפשרה לה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד.
לו נשואה לרוני הוגרוורף, אסטרונום אף הוא, אותו הכירה בתקופת שהותה בליידן. בתם נולדה ב-2006.
לו סיימה תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת סטנפורד ב-1984. בשנת 1986 החלה לימודי דוקטורט ב-MIT, המנחה שלה היה דייוויד ג'וויט (אנ') כאן התחיל שיתוף הפעולה רב השנים ביניהם. היא סיימה את הדוקטורט ב-1990. באותה שנה זכתה במלגת מחקר מטעם הארגון של טלסקופ החלל האבל, במסגרתה עשתה את הפוסט דוקטורט במרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד, ובהמשך באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובסטנפורד.
משנת 1994 הייתה פרופסורית במחלקה לאסטרונומיה של הרווארד, ובשנת 1998 עברה לאוניברסיטת ליידן.
ב-2001, עם שובה לארצות הברית, ג'יין פנתה לכיוון הטכנולוגי והתמנתה לתפקיד של מדענית בכירה בצוות ההנדסי במעבדת לינקולן ב-MIT (אנ'). באוטוביוגרפיה שלה הסבירה זאת כך: "תמיד הרגשתי שההשכלה שלי לקויה בצד הטכנולוגי, רציתי ללמוד איך המכשירים פועלים"[2].
לו הייתה חברה במספר ועדות מדעיות. ביניהן:
הדוקטורט שעשתה בהדרכתו דייוויד ג'וויט (אנ') עסק באסטרואידים[4].
כבר במהלך עבודת הדוקטוראט הייתה שותפה של ג'וויט בחקר חגורת קויפר. נושא שהפך לתחום מחקרה המרכזי. הם התחילו את התצפיות במצפה קיט פיק (Kitt Peak)(אנ') שבאריזונה, המשיכו במצפה סרו טולולו ( Cerro Tololo)(אנ') בצ'ילה ולבסוף עברו לטלסקופ UH88tb(אנ') של אוניברסיטת הוואי הממוקם בפסגת הר מאונה קיאה. במקביל גם השתכללה שיטת עבודתם שהחלה בבחינה של צילומים ועברה לסריקה ישירה באמצעות רכיבי CCD. חמש שנים של תצפיות הביאו לבסוף ב-1992 לגילוי של כוכב הלכת המינורי שהם קראו לו "סמיילי" ושמו הרשמי 15760 אלביון. כעבור שישה חודשים הם גילו גוף נוסף שהם כינוהו "קרלה"[5] וכינויו הרשמי הוא 1993 FW (אנ')[6].
הם המשיכו בחקר חגורת קויפר, וב-2004 לו וג'וויט גילו מים קפואים (crystalline water ice ) על קווה-וואר וגם עקבות של אמוניה הידראט (H8N2O).
בסיס הנתונים של נאס"א מונה מעל 200 פרסומים של לו, או שלו הייתה שותפה לכתיבתם.[7]
חברת האקדמיה הנורווגית למדעים(אנ').
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
