גויאבה
צמח ממשפחת ההדסיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גויאבה (מספרדית Guayaba; שם מדעי: Psidium) היא סוג של צמח ממשפחת ההדסיים, המונה כ-100 מינים של שיחים טרופיים וסובטרופיים ועצים קטנים, ובהם: גויאבת התפוח, גויאבת ההר, גויאבת התות, וגויאבת קוסטה ריקה. צמחי הגויאבה גדלים בעיקר באיים הקאריביים, באמריקה המרכזית ובצפון אמריקה הדרומית.
גויאבה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | הדסאים |
משפחה: | הדסיים |
סוג: | גויאבה |
שם מדעי | |
Psidium ליניאוס, 1753 |
על אף שמקור הגויאבה במרכז אמריקה, עם הפצת הגויאבות ליתר חלקי העולם הפך הפרי נפוץ גם באזור הלבנט ובאזורים הטרופיים והסובטרופיים במזרח הרחוק. כך למשל, הפכה הגויאבה לפרי הלאומי של פקיסטן ומיץ הגויאבות המצרי הפך למשקה נפוץ מאוד בקרב מטיילים ונופשים בחופי סיני.[1]
במקסיקו משמש הפרי להכנת שייקים ומשקאות בתוספת אלכוהול, וכן להכנת ממתקים. בברזיל נפוץ ביותר ה”גויאבדה”, קינוח העשוי מריבת גויאבה קרושה בתבנית החתוכה לקוביות. במזרח הרחוק מגישים את הפרי טרי עם מסלה, ובארצות הים התיכון יש העושים שימוש בגויאבה האדומה כתחליף לעגבנייה בימות החורף.
הגויאבה היא בעלת עלים נגדיים, אליפטיים ופשוטים, וגודלם נע בין 5 ל־15 ס"מ. פרחי הגויאבה הם לבנים ובעלי חמישה עלי כותרת.
פרי הגויאבה אכיל לאדם. צורתו כצורת אגס, ורוחבו בין 3 עד 12 ס"מ. לגויאבה קליפה עדינה, ריח עז, וצבעה נע בין ירוק, צהוב ואדום. פנים הגויאבה כתום בהיר או לבן בז', והוא מכיל זרעים קשיחים רבים. לפרי ערך תזונתי רב והוא עשיר במיוחד בוויטמינים ובברזל ובחלבון מן הצומח וצריכתו נחשבת לבריאה[1]. הגויאבה עשירה בוויטמין A, וויטמין B וויטמין C.
כמו כן הגויאבה מכילה כמות גדולה יחסית של פלבנואידים, ויטמין E, ויטמין K, סידן, מגנזיום, זרחן, לוטאין, קרטנים, סלניום, נחושת, אבץ, אשלגן, נחושת ומנגן - בצורה זמינה לגוף, וכן סיבים תזונתיים. פירות הגויאבה נגועים לעיתים בזחליהם של מספר סוגי עשיים.