גוסטבו דיאס אורדס
נשיא מקסיקו ה־56 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גוסטבו דיאס אורדס בולניוס (בספרדית: Gustavo Díaz Ordaz Bolaños, [נהגה: gusˈtaβo ˈðias orˈðas]; 12 במרץ 1911 – 15 ביולי 1979) היה נשיא מקסיקו ה־56.
לידה |
12 במרץ 1911 Ciudad Serdan, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 ביולי 1979 (בגיל 68) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||||
שם לידה | José Gustavo del Santísimo Sacramento Díaz Ordaz Bolaños Cacho | ||||||
מדינה | מקסיקו מקסיקו | ||||||
מקום קבורה | Panteón Jardín | ||||||
השכלה | Benemérita Universidad Autónoma de Puebla | ||||||
מפלגה | המפלגה המוסדית המהפכנית, Socialist Mexican Party, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||||
בן או בת זוג |
Guadalupe Borja (1937–1974) Irma Serrano | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
דיאס אורדס נולד בסן אנדרס צ'לצ'יקומולה, וקיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת פואבלה בשנת 1937, שם לימים הפך לסגן הרקטור שלה. הוא ייצג את המחוז הראשון של פואבלה בלשכת הצירים בין השנים 1943 ל-1946. לאחר מכן ייצג אותה בלשכת הסנאטורים בין השנים 1946 עד 1952 והכיר מקרוב את הסנטור דאז אדולפו לופז מטאוס.
אורדס הצטרף למפלגה של אדולפו רואיס קורטינס בבחירות 1952, ובהמשך עבד במזכירות הפנים בפיקוחו של אנג'ל קרבחאל ברנאל. הוא הפך למזכיר בעקבות זכייתו של לופז מטאוס בבחירות 1958, והפעיל כוח בהיעדר הנשיא, במיוחד במהלך משבר הטילים בקובה. בשנת 1963 הכריז עליו הPRI (אנ') כמועמד לנשיאות לבחירות ב-1964, הוא קיבל 88.81% מהקולות העממיים.
הממשל שלו זכור בעיקר בזכות מחאת הסטודנטים שהתקיימה בשנת 1968, ודיכוים בעקבות הצבא וכוחות המדינה במהלך הטבח בטלטלולקו, בו נהרגו מאות מפגינים לא חמושים.[1][2][3]
לאחר שהעביר את הנשיאות למזכיר הפנים שלו (לואיס אכברריה), דיאס אורדס פרש מהחיים הציבוריים. הוא היה לזמן קצר השגריר בספרד בשנת 1977, תפקיד שהתפטר ממנו לאחר מחאות עזות וביקורת מצד התקשורת. הוא נפטר מסרטן המעי הגס ב-15 ביולי 1979 בגיל 68.