גנבה (משפט עברי)
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
איסור גנבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בחשאי. בשונה מאיסור גזל שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גנבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.
| מקרא | שמות, כ"ב, ג'; ויקרא, י"ט, י"א |
|---|---|
| משנה תורה | ספר נזקים, הלכות גניבה, פרק א' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רל"ט, לאו רמ"ד ספר החינוך, מצווה נ"ד, מצווה רכ"ד |
  | |
דיני הגנבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון בתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה שאינם נוהגים בגזל.
איסור הגנבה הוא אחת משבע מצוות בני נח[1].