Loading AI tools
שם כללי לקטוגוריית לחימה שאינה כוללת הכאה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גראפלינג (באנגלית: Grappling) הוא כינוי כללי המתייחס לקטגוריה יכולות, אמנויות לחימה וספורט לחימה שמטרתן היא לבסס יתרון גופני בטכניקות שאינן טכניקות של הכאה. לדוגמה ביסוס עמדת שליטה גופנית, בריחים, חניקות, היחלצויות והכנעות. אמנויות הלחימה בהן גראפלינג תופס חלק מרכזי הן ג'ו ג'יטסו, היאבקות, ג'ו ג'יטסו ברזילאי, אמנויות לחימה משולבות וג'ודו. את טכניקות הגראפלינג ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות: גראפלינג עמידה וגרפלינג קרקע. בשתיהן הדרך המקובלת להכניע יריב היא באמצעות בריחים - הפעלה של מנוף כנגד אחד מפרקי היריב ואילוצו להיכנע מפאת הכאב, או חניקה, שמטרתה להאט את קצב זרימת הדם לראש ובכך לאלץ את היריב להיכנע כדי לא להסתכן באבדן הכרה. במזרח לעיתים מכנים טכניקות מקטגוריה זו טכניקות "רכות", בניגוד לטכניקות של הכאה שנקראות טכניקות "קשות".
אליפות הוואי בגראפלינג | |
אמנים מפורסמים | משפחת גרייסי, אדי בראבו, מרסלו גרסיה, ג'יגורו קאנו, אריק זאבי |
---|---|
ספורט אולימפי | ג'ודו, היאבקות |
גראפלינג עמידה הם טכניקות גראפלינג המשמשות בזמן שהלוחמים עומדים על רגליהם. מטרתן של טכניקות אלו משתנה בין סגנונות הלחימה השונים, אך לרוב המטרה המרכזית הפלת היריב באופן שיאפשר למפיל לשמור על עמדת שליטה. באמנויות לחימה מסוימות כגון ג'ודו ואיגרוף תאילנדי, עצם ההפלה יכולה לסיים את המשחקון או הסיבוב, בעוד שבאחרות, כגון ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סמבו וההפלה מיועדת להוביל להכנעת המתמודד על הקרקע. בנוסף ישנן גם יכולות הכנעה שונות גם בעמידה כדוגמת בריחי עמידה וחניקות שונות. באומנויות שונות משתמשים בגראפלינג עמידה לצד שימוש במכות שונות (בעיקר אגרופים ובעיטות) לדוגמה באמנויות לחימה משולבות וקרב מגע.
אמנויות לחימה השמות דגש על גראפלינג עמידה:
גראפלינג קרקע, הנקרא גם קרב קרקע, הוא אוסף טכניקות המשמשות את הלוחמים כאשר הם אינם עומדים על רגליהם. בחלק גדול מענפי ספורט הלחימה ואמנויות הלחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע המטרה היא הכנעה בדמות בריח או חניקה, אם כי חשוב גם כינון עמדה שולטת והיחלצות מעמדת נחיתות. עמדה שולטת היא עמדה המקנה למתמודד אופציה לצאת למגוון של טכניקות הכנעה, ומונעת באותה עת אופציות דומות מיריבו (לדוגמה, במאונט) המתמודד המצוי בעמדת נחיתות, מנסה לרוב להיחלץ לעמדה יותר שוויונית או לעמדת יתרון המעניקה לו הגנה ויכולת תקיפה, למשל גארד.
אמנויות לחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע:
את סוגי הטכניקות ניתן לקטלג בכלליות למספר קבוצות: קלינצ' (clinch), הפלות והטלות, הכנעות, ריתוקים ועמדות שליטה, הפיכות והחלצויות.
בתחרויות ג'ודו מותרות כל החניקות אך בריחים מותרים רק על המרפק. בתחרויות סמבו אסורות כל החניקות אך מותרים כל הבריחים. בתחרויות ג'ו ג'יטסו ברזילאי מותרות כל החניקות וכל הבריחים פרט לבריח קרסול מסובב, מפאת הנזק שהוא גורם. בתחרויות אמנויות לחימה משולבות מותרים כל הבריחים וכל החניקות.
שהגרפלינג תופס באמנויות לחימה וענפים ספורטיבים שונים, משתנה ממקרה למקרה. ענפים מסוימים כמו היאבקות, ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סומו וג'ודו הם ענפי גראפלינג "טהורים", מכיוון שאסור להשתמש בהם בטכניקות שאינם גראפלינג. רוב אמנויות הלחימה כוללות בתוכן סוג כל שהוא של גראפלינג. מעט אמנויות לחימה אינן כוללות גראפלינג, לדוגמה אגרוף וקיקבוקס. רוב אמנויות הלחימה שאינן כוללות גרפלינג מתמקדות בטכניקות סטרייקינג, הכוללות אגרופים ובעיטות. באותם ענפי ספורט אשר אינם כוללים גראפלינג מתחרים ישתמשו בדרך כלל בקלינצ' בזמן עייפות או כאב, אם כי במקרים אלה אמור השופט להפריד בין המתמודדים ולהזהיר אחד או את שניהם, לדוגמה תחרויות איגרוף, קיקבוקס, טאקוונדו וכו'. בעוד שבאגרוף תאילנדי השופט יפריד קלינצ' רק לאחר זמן מה.[דרוש מקור] לטכניקות גראפלינג והתגוננות חשיבות בתורות הגנה עצמית ובקרב רשויות החוק. טכניקות הגראפלינג הנפוצות ביותר להגנה עצמית הן ההחלצויות וההכנעות הבסיסיות, כגון בריחים וחניקות. הגראפלינג נכנס לתודעת הספורטאים ואמני הלחימה בעיקר בעקבות אליפות הלחימה האולטימטיבית, בהן ניצח רויס גרייסי בשלוש מתוך ארבע האליפויות הראשונות על ידי הכנעת יריבים גדולים וחזקים ממנו באמצעות שימוש מושכל בטכניקות גראפלינג.
ישנם מספר ענפי ספורט וסגנונות גראפלינג בעולם ובכל מדינה. סגנונות מסוימים כמו ג'ודו, סמבו, ג'ו ג'יטסו ברזילאי והיאבקות ספורטיבית זכו לתפוצה עולמית. ג'ודו, היאבקות חופשית והיאבקות יוונית רומית הם ענפי ספורט אולימפיים ולג'ו ג'יטסו ברזילאי וסמבו יש אליפויות עולם ותחרויות ספורטיביות שונות משלהם. עוד אמנויות לחימה המתמקדות בגראפלינג הם אייקידו והפקידו.
חלוקה נוספת בין הסגנונות היא באמצעות הלבוש – הקייקוגי. הגי הוא הלבוש שפותח על ידי ג'יגורו קאנו עבור הג'ודו. הגי מורכב משני חלקים, חלק עליון שהוא ג'קט עבה בצבע לבן, כחול או שחור, עשוי כותנה אשר נרכס על ידי חגורה המסמלת את דרגת האמן, וחלק תחתון - מכנסי כותנה בצבע דומה. ענפי הגראפלינג שאינם מתהדרים בלבוש נקראים נו-גי לעומת אלה המתהדרים בלבוש הנ"ל המכונים גי. בג'ו ג'יטסו הברזילאי קיים מאבק מתמשך בנוגע להגדרת הלבוש. לסוג הלבוש נודעת חשיבות ניכרת מכיוון שבענפי הגי, הלבוש משמש לאחיזה לצורך הטלות שונות, בריחים ואפילו חניקות תוך שימוש בבגד להפעלת לחץ. תומכי הגי טוענים שהגי יוצר תחרות שהיא יותר ריאליסטית להגנה עצמית, מכיוון שגם במקרה של קרב אמיתי יש להניח שהתוקף יהיה לבוש, וניתן יהיה להשתמש בלבושו במהלך הקרב. ובנוסף טוענים המחייבים שהגי מבטל פאקטורים לא ספורטיבים מסוימים כגון לחות והחלקה. תומכי הנו-גי טוענים כי בתחרות ספורטיבית על המתחרה להסתמך רק על גופו, ולא על לבושו או לבוש יריבו, לכן הם מעדיפים גראפלינג במכנס קצר או מכנס וחולצה צמודה. הלבוש בגי הוא חובה בתחרויות ג'ודו, סמבו וברוב תחרויות הג'ו ג'יטסו ברזילאי. שימוש בלבוש לטכניקות הכנעה אסור ברוב ענפי ההיאבקות ביניהן הענפים האולימפיים.
קיימים שלושה ענפי גראפלינג הנכללים במשחקים האולימפיים: ג'ודו, היאבקות יוונית-רומית, והיאבקות חופשית. בנוסף, ישנן גם מספר תחרויות גראפלינג לא אולימפיות כגון:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.