גרגוריוס הראשון
האפיפיור ה-64, בין השנים 690-604. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האפיפיור גרגוריוס הראשון (בלטינית: Gregorius I; בערך 540 – 12 במרץ 604), גרגוריוס הגדול (Gregorius Magnus) או גרגוריוס הקדוש, היה ראש הכנסייה הקתולית מ-3 בספטמבר 590 ועד מותו. גרגוריוס היה ידוע גם כ"גרגוריוס של הדיאלוג" בכנסייה האורתודוקסית בשל הדיאלוגים שכתב. הוא היה ראשון האפיפיורים אשר הגיע מרקע מנזרי. הוא נחשב למייסד האפיפיורות של ימי הביניים, ועיצב את דרכה של האפיפיורות במאתיים השנים לאחריו: עצמאות הקיסר וברית עם אבות המנזרים הבנדיקטינים ועם הממלכות המרובינגיות של הפרנקים. גרגוריוס נחשב לאחד מאבות הכנסייה וזכה להיות אחד מארבעת הדוקטורים של הכנסייה הראשונים וזאת על אף שלא היה תאולוג.
לידה |
בערך 540 רומא, איטליה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
12 במרץ 604 (בגיל 64 בערך) רומא, איטליה | ||||
מקום קבורה | בזיליקת פטרוס הקדוש | ||||
דת | הכנסייה הקתולית | ||||
שושלת Anicia gens | |||||
| |||||
| |||||
שנת לידתו של גרגוריוס איננה ידועה, אך ההערכה היא שמדובר בסביבות שנת 540. גרגוריוס נולד למשפחה פטריקית נוצרית ברומא, שהיו בבעלותה לטיפונדיה ואחוזה. אחד מאבותיו היה האפיפיור פליקס השלישי. אביו, גורדיאנוס, היה פקיד ממשלתי גבוה ברומא, וגרגוריוס עצמו בחר ראשית בקריירה חילונית בתחום הפוליטי, אשר הגיעה לשיאה כנציב רומאי, הדרגה הגבוהה ביותר, אך לאחר מכן החליט להמיר את אורח חייו, להפוך לנזיר ונכנס למנזר שהוא הקים באחוזת הוריו. הוא היה חבר במשלחת ששלח האפיפיור פלגיוס השני לקונסטנטינופול בשנת 579 לערך, ונשאר בעיר שש שנים, בהן הכיר את ליאנדר מסיביליה, אחיו של איזידור מסביליה.
בקונסטנטינופול, גרגוריוס נקלע למחלוקת עם פטריארך קונסטנטינופול אאוטיכיוס, על נושא תחיית המתים והאיחוד בין הגוף לנפש. המחלוקת הגיעה לשיפוטו של הקיסר, שפסק לטובת גרגוריוס. פרסומו של אאוטיכיוס נידון להשמדה. עם חזרתו לרומא, גרגוריוס מונה למזכיר ראשון של פלגיוס ונבחר ליורשו כאפיפיור.