דברים שבלב אינם דברים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה. משמעות הכלל היא שכדי לבצע הליך בעל תוקף משפטי והלכתי, או כדי לסייג הליך כזה תחת תנאי, לא תספיק כוונת האדם ונצרך מעשה מפורש. הכלל תקף בנושאים שונים, בתוכם קניה ומכירה, קידושין, איסורי נדר ונושאים נוספים. את הכלל חידש האמורא רבא בתלמוד במסכת קידושין[1].
עובדות מהירות תלמוד בבלי, משנה תורה ...
תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף מ"ט, עמוד ב' |
---|---|
משנה תורה | ספר קנין, הלכות מכירה, פרק י"א, הלכה ט' |
שולחן ערוך | חושן משפט, סימן ר"ז, סעיף ד' |
סגירה