דגל ישראל
הדגל הלאומי הרשמי של מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה,[1] וביניהם מגן דוד בגוון זהה, אשר בסיסיו מקבילים לפסים האופקיים של הדגל. הסמל הוא סמל יהודי המתחבר למסורת היהודית.
סוג הדגל | דגל לאומי |
---|---|
יחס אורך/גובה | 8:11 |
הונף לראשונה |
1885 כדגל ראשון לציון, 1897 כדגל התנועה הציונית, 1948 כדגל מדינת ישראל |
קבלת מעמד רשמי | 28 באוקטובר 1948 |
מוטיבים עיצוביים | דגל לבן, שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד באותו הצבע |
גרסאות נוספות |
דגל חיל הים הישראלי דגל צי הסוחר הישראלי |
ראשיתו של הדגל במושבה ראשון לציון[2] בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948, והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי.
מעמדו החוקי של הדגל עוגן בחוק הדגל והסמל, ה'תש"ט, ובשנת ה'תשע"ח (2018) גם ניתן לו מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
חלק ניכר מקרב התושבים היהודים במדינת ישראל, ומהיהודים שחיים במדינות אחרות, רואה בדגל הלאומי סמל לעצמאותה של מדינת ישראל. אחד הביטויים הרווחים לכך הוא, הנפת הדגל על בתים ועל מכוניות ביום העצמאות. בחלק מהמגזר החרדי קיים פולמוס לגבי היחס לדגל ולגבי מקומו בחברות אלו, במיוחד משום היותו סמל ציוני, וגם בחלק מהמגזר הערבי קיים פולמוס לגבי היחס לדגל משום היותו סמל ציוני ויהודי.