Loading AI tools
חבל ארץ בין הים השחור לבין הדנובה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוברוג'ה (ברומנית: Dobrogea, בבולגרית: Добруджа) הוא חבל ארץ בין הים השחור לבין הדנובה.
דוברוג'ה מחולקת בין רומניה לבין בולגריה (ראו מפה). החלק הבולגרי מכונה גם "הקדרילטר". סוגיית הבעלות על השטח הייתה אחת הסיבות לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה בין בולגריה לרומניה ובעלות בריתה, מלחמה שהסתיימה בתבוסה בולגרית.
הערים העיקריות של חבל דוברוג'ה הן: קונסטנצה (Constanţa), מנגליה (Mangalia) וטולצ'אה (Tulcea) בצד הרומני, סיליסטרה ודובריץ' בצד הבולגרי.
שטח חבל הארץ הזה 23,100 קמ"ר.
על פי נתוני 2011, בחלק הרומני של דוברוג'ה היו 897,165 תושבים מתוכם היו כ- 751,250 רומנים, 22,500 טורקים, 19,720 טטרים, 13,910 רוסים ו-11,977 צוענים ובחלק הבולגרי של דוברוג'ה היו כ-283,395 תושבים מתוכם היו כ-192,698 בולגרים, 72,963 טורקים ו-12,163 צוענים.[1][2]
השם הרומאי של דוברוג'ה היה "סקיתיה מינור" (Scythia Minor), אך חלק מההיסטוריונים השתמשו בשם "דאקיה פונטיקה" (Dacia Pontica). השם "דוברוג'ה" מקורו בנסיך (דספוט) ששלט במקום במאה ה-14, "דוברוטיצ'י" (Dobrotici).
לאחר תום מלחמת הבלקן השנייה נחתם הסכם בוקרשט (1913), אשר חילק שוב את השליטה בחבל, בין רומניה לבולגריה, תוך תוספת שטחים נרחבים לרומניה ואוכלוסייה של 286,000 נפשות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בולגריה הצטרפה לגרמניה ולאוסטרו-הונגריה והייתה שותפתן לתבוסה. המלך פרדיננד הראשון אולץ לעזוב את המדינה, ובנובמבר 1919 נחתם חוזה ניי, אשר במסגרתו נקרעו מבולגריה חבלי הארץ תראקיה לטובת יוון, מקדוניה לטובת סרביה, ודוברוג'ה לטובת רומניה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1940, בלחץ הממשלה הגרמנית, בהסכם קראיובה, הוחזר אזור דרום דוברוג'ה מרומניה לבולגריה. הצעד שיזם היטלר חיזק את האוריינטציה הפוליטית הבולגרית אליו. לאחר המלחמה חולק החבל שוב בין שתי המדינות במסגרת חוזה פריז (1947).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.