דיגיטלי ואנלוגי

דיגיטלי ואנלוגי (בעברית: ספרתי ותקבילי) הם תכונות של אותות או סדרת התרחשויות. המושגים משמשים רבות בתחומי האלקטרוניקה והמחשוב.

ייצוג אנלוגי של אות יכול לקבל רצף של ערכים - כלומר, מספר ערכים אין סופי. מקור המושג בהתקנים אנלוגיים העוקבים אחרי מהלכם של אירועים ושל גדלים פיזיקליים ממשיים (כמו למשל: תנועה, קול או טמפרטורה) ומבטאים אותם בצורה פלט אשר מקביל ("אנלוגי") לאירוע עצמו[1]. בהתקנים כאלו הייצוג האנלוגי מבטא על פי רוב פעולה שהיא גם מתמשכת ורציפה[1]. במקרה זה, האות האנלוגי הוא אות רציף - כלומר, יש לו ערך בכל נקודה בזמן - ומספר הערכים שהוא יכול לקבל אינו סופי.

לעומתו, אות דיגיטלי הוא אות שיכול לקבל מספר סופי של ערכים. דוגמה לכך היא ההבדל בין מחוג הדקות בשעון אנלוגי - היכול להיות בכל אחד מאינסוף המקומות שבין השנתות הסמוכות - לבין שעון דיגיטלי, אשר יכול להראות רק 60 ערכים שונים בחיווי הדקות שלו. במערכות דיגיטליות רבות אות דיגיטלי הוא גם אות "בדיד", הנוצר מדגימת נקודות מסוימות בזמן.

למעשה, התקן פיזיקלי קלאסי יהיה תמיד אנלוגי - והגדלים הנמדדים בו יוכלו לקבל רצף של ערכים. הייצוג הדיגיטלי הוא למעשה רק קירוב המאפשר עבודה נוחה. כך, למשל, נוח לומר על נורת להט שיש לה שני מצבים - דולקת או כבויה: כאשר למעשה מתאפשר רצף של עוצמות תאורה בהתאם למתח על הנורה.