Loading AI tools
בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז–1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.
מאיר יחיאל נולד לאביו לזר האלטר (האלטער) כשהיה בן 70 ולאמו שרה שהייתה קרוב לגיל 40 ובת זוגו השנייה של לזר. נכנס לעסקי הדפוס בעיר ורשה שבפולין הרוסית דרך נישואים. בשנת תר"ם קיבלו לרשותם האלטר וגיסו (אחי-אשתו) אהרן מרדכי זיסברג את בית הדפוס שייסד בוורשה בשנת תרי"ט חותנו של האלטר, נתנאל דוד בן משה צבי זיסברג (זיסבערג).[1]
כעבור שנים אחדות, בשנת תרמ"ג, פתח האלטר בית דפוס חדש ברחוב מילא (Miła) 4[2] או נָאלֶווקי 23,[3] וב-1 ביולי 1893 (תרנ"ד) נכנס לשותפות עם מאיר אייזנשטאט (אייזענשטאדט) והשניים פתחו בית דפוס ברחוב נאלווקי 7.[4] הספרים שסידרו הודפסו בדפוס א' ברגר (בערגער).[2]
מאיר יחיאל האלטר היה יהודי אורתודוקסי למדן. הסַּדָּרים בבית הדפוס שלו היו יהודים חרדים, ואלה שלמדו את המקצוע בבית הדפוס שלו היו על פי רוב בחורי הישיבות בני המשפחות החרדיות ביותר בוורשה והעיירות שסביבה.[5] בית הדפוס היה בבחינת מרכז לא-רשמי של האורתודוקסיה היהודית שהתהוותה אז.[6]
להאלטר היו בת בשם לאה ושני בנים, אברהם יצחק ור' יודל, שגם הם הדפיסו ספרי קודש וחול.[5] בעשור הראשון של המאה ה-20 נאלצו האלטר ואייזנשטאט לוותר על בית הדפוס ולמסור אותו לידי בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, שהיה עד אז סדר בדפוס הצפירה. הסיבה לכך הייתה שבית הדפוס פרסם ספר מאת מחבר עלום-שם על הפוגרומים ברוסיה באותה תקופה, שבו נכללו גם פרקים מהפואמה "בעיר ההריגה" לח"נ ביאליק; האלטר הועמד למשפט ונגזרו עליו הגליה וסגירת בית הדפוס.[7]
א"י האלטר פתח את בית הדפוס בשנת תרס"ה ברחוב נוֹבוֹליפּקי 29 עם שני שותפים: ברוך דוד ארנסט ויצחק צוקרפיין. הסַּדָּר הראשי והמפקח היה יעקב בנטשקובסקי. בית הדפוס פעל במתכונת זו עד שנסגר בשנת תרע"ו–1915, בעת מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תרע"ז נפתח שוב בית הדפוס של אברהם יצחק האלטר בשותפות עם רוֹם (ראָם). המגיה-המשגיח היה מנחם מנדל הורביץ והסַּדָּר היה שלמה האלטר, בנו של אברהם יצחק. ככל הנראה בית הדפוס לא הוסיף לפעול עוד זמן רב. שקיעתו אירעה על רקע התגברות פעילותם של בתי הדפוס של העיתונים היידיים והעבריים בפולין.[6]
מאיר יחיאל האלטר נפטר ב-9 בספטמבר 1917.[8]
בנו אברהם יצחק נספה בשואה ב-1942.[9]
[9]
לאברהם יצחק ואשתו רחל בת אהרן פאסירשטיין חסיד גור היו 5 ילדים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.