![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/49/RedSquare_SaintBasile_%2528pixinn.net%2529.jpg/640px-RedSquare_SaintBasile_%2528pixinn.net%2529.jpg&w=640&q=50)
דת ברוסיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הדת ברוסיה מגוונת, כאשר הנצרות, במיוחד הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, היא האמונה הנפוצה ביותר, אך קיימים ברוסיה גם מיעוטים משמעותיים של אנשים לא דתיים ומאמינים באמונות אחרות. חוק דת משנת 1997 מכיר בזכות לחופש המצפון ואמונה לכל האזרחים, בתרומתה הרוחנית של הנצרות האורתודוקסית (אנ') להיסטוריה של רוסיה, ובכבוד ל"נצרות, אסלאם, בודהיזם, יהדות ודתות ואמונות אחרות המהוות חלק בלתי נפרד מהמורשת ההיסטורית של עמי רוסיה",[1] לרבות דתות אתניות (אנ') או פגאניזם.[2] על פי החוק, כל ארגון דתי יכול להיות מוכר אם הוא כבר היה קיים לפני 1982, וכל קבוצה דתית חדשה שנוסדה צריכה לספק אישורים ולהירשם מחדש מדי שנה למשך חמש עשרה שנה, וכן, בינתיים עד להכרה בסופו של דבר, הישארו ללא זכויות.[1]
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/49/RedSquare_SaintBasile_%28pixinn.net%29.jpg/640px-RedSquare_SaintBasile_%28pixinn.net%29.jpg)
הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית, אף על פי שהשפעתה דלה בחלקים מסוימים של סיביר ודרום רוסיה, שם חלה התעוררות ניכרת של הדת הקדם-נוצרית, היא השלטת ברוסיה.[3] כמה כנסיות פרוטסטנטיות שכבר היו קיימות לפני המהפכה הרוסית לא הצליחו להירשם מחדש, ועל הכנסייה הקתולית נאסר לפתח תחומי שיפוט טריטוריאליים משלה.[4] על פי כמה משקיפים מערביים, הכבוד לחופש הדת על ידי השלטונות הרוסיים ירד מאז סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.[5] לדוגמה, פעילותם של עדי יהוה אסורה כיום ברוסיה. על פי International Christian Concern (אנ'), במהלך שנת 2021 "התקיפות נגד חופש הדת התגברו ברוסיה".[6]
מאז פירוק ברית המועצות ב-1991 חלה התעוררות והתפשטות של השמאניזם הסיבירי (אנ')[7] והופעת ההינדואיזם[8] ותנועות דתיות חדשות (אנ') ברחבי רוסיה. חלה "עלייה אקספוננציאלית בקבוצות דתיות חדשות וברוחניות אלטרנטיביות", דתות מזרחיות (אנ') ונאו-פגניות, אפילו בקרב "נוצרים". רוסיה הוגדרה על ידי המלומד אליוט בורנשטיין כ"דרום קליפורניה של אירופה" בגלל פריחה כזו של תנועות דתיות חדשות, והאחרונות נתפסות על ידי הכנסייה הרוסית האורתודוקסית כמתחרות. עם זאת, ריבוי הדתות ברוסיה הוא מרכיב מסורתי של הזהויות הרוסיות במשך מאות שנים, התורם לפלורליזם אתנו-תרבותי ותיק.[9]
באחד מהתיקונים לחוקת רוסיה (2020) יש התייחסות חוקתית לאלוהים (אנ').