האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה. תשתיתה של האימפריה התבססה על המושבות ועמדות המסחר שיצרה ממלכת אנגליה בשלהי המאה ה־16, ותחילת המאה ה־17. בשיאה, הייתה האימפריה לגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה, ולמשך יותר ממאה שנים הייתה לכוח הגלובלי הדומיננטי. ב־1922 חיו תחת חסות האימפריה כ-458 מיליון נפש לערך, שהיוו כחמישית מאוכלוסיית העולם דאז, ושטחה השתרע על כ-35.5 מיליון קילומטר רבוע – כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ. כתוצאה מכך, המורשת, מערכות המשפט והחוק, הפוליטיקה, השפה והתרבות האנגלית נפוצו ועדיין הנפוצות ביותר ברחבי העולם. בשיא כוחה נאמר עליה שהיא "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם" מפני ששליטתה ברחבי הגלובוס הבטיחה שבכל עת תזרח השמש לפחות על חלק משטחיה.

Quick facts: מוטו לאומי, המנון לאומי, ממשל, ראש מדינה,... ▼

האימפריה הבריטית
British Empire

דגל סמל
מוטו לאומי	אלוהים וזכותי שלי
המנון לאומי	אלוהים נצור את המלכה[1]
ממשל
ראש מדינה	מלכי בריטניה
מלכי בריטניה	אן ג'ורג' הראשון ג'ורג' השני ג'ורג' הרביעי ויליאם הרביעי אלכסנדרינה ויקטוריה אדוארד השביעי ג'ורג' החמישי אדוארד השמיני ג'ורג' השישי
שפה נפוצה	אנגלית
עיר בירה	לונדון 51°30′N 0°7′W
גאוגרפיה
יבשת	אפרואירואסיה, אמריקה, אוקיאניה
היסטוריה
תאריכי הקמה	1583
תאריכי פירוק	1997
ישות קודמת	האימפריה הקולוניאלית האנגלית
ישות יורשת	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת ארצות הברית ארצות הברית קנדה קנדה ניו זילנד ניו זילנד אוסטרליה אוסטרליה אירלנד אירלנד הודו הרפובליקה של הודו דרום אפריקה דרום אפריקה קניה רפובליקת קניה סנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס סרי לנקה סרי לנקה מלאווי רפובליקת מלאווי פקיסטן פקיסטן ישראל ישראל ירדן ירדן קפריסין קפריסין האיים המלדיביים האיים המלדיביים בחריין ממלכת בחריין סיישל איי סיישל אסוואטיני ממלכת אסוואטיני מאוריציוס רפובליקת מאוריציוס בוטסואנה בוטסואנה אוגנדה אוגנדה סיירה לאון סיירה לאון גאנה הרפובליקה של גאנה כווית מדינת כווית עומאן סולטנות עומאן קטר (מדינה) קטר איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות ברוניי ברוניי ברבדוס ברבדוס סנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים סנט לוסיה סנט לוסיה ג'מייקה ג'מייקה טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו גרנדה (מדינה) גרנדה איי שלמה איי שלמה דומיניקה דומיניקה אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה גיאנה גיאנה פיג'י פיג'י גמביה גמביה
שטח בעבר	35,500,000 קמ"ר (נכון ל־1922)
אוכלוסייה בעבר	485,000,000 (נכון ל־1922)
כלכלה
מטבע	לירה שטרלינג‏ (GBP)

במאות ה־15 וה־16, היו ספרד ופורטוגל לחלוצות המחקר והמיפוי הגלובלי והן החלו בונות לעצמן אימפריות מעבר לים, אשר העניקו עושר וידע עצום לשליטיהן. לנוכח הצלחותיהן הראשונות של האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית, ביקשו גם אנגליה, צרפת והולנד לקבל נתח מהסחר והעושר שהעניקו אימפריות אלו. הן החלו להקים מושבות ורשתות מסחר משלהן באסיה ובאמריקה, בעוד הן נאבקות זו בזו ובספרד ובפורטוגל, שזה מכבר איבדו את ההגמוניה שלהן בתחום לאחר כניסת הכוחות החדשים ובעקבות מהלכים פוליטיים שונים שהתרחשו בתוך מדינותיהן. סדרת מלחמות עם הולנד וצרפת הותירו את אנגליה (ולאחר חוקי האיחוד של 1707, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה) ככוח הקולוניאלי הדומיננטי בצפון אמריקה. גם בהודו הפכה בריטניה לכוח הקולוניאלי המרכזי לאחר קרב פלסי, מפלתה של האימפריה המוגולית וההשתלטות על בנגל. אובדן שלוש עשרה המושבות לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית אמנם הייתה מפלה וזעזוע קשה בבריטניה, שאיבדה את המושבה המאוכלסת והחזקה ביותר שלה, אך זה לא היה סופה של האימפריה.

על מנת להתאושש, תשומת הלב הבריטית כוונה במהרה אל עבר אפריקה ואסיה, שם היא הקימה לה אימפריה חדשה. בהמשך, בעקבות ניצחונה על צרפת הנפוליאונית ב-1815, נהנתה האימפריה הבריטית ממאה של דומיננטיות לא מעורערת, הודות לכלכלתה המתפתחת ולצי המלכותי החזק שלה, שלא היו לו מתחרים. במהלך המאה ה־19, בריטניה מיסדה והרחיבה את שטחי שליטתה באסיה, באפריקה, בהודו והאוקיינוס השקט, והעניקה רמה גבוהה של אוטונומיה למושבות המתיישבים הלבנים שלה (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, ניופאונדלנד ולתקופה קצרה, גם אירלנד), שנודעו כדומיניונים.

צמיחתן והתפתחותן של גרמניה ושל ארצות הברית בשלהי המאה ה־19, הפריעה את העליונות הכלכלית והצבאית של בריטניה והיא יותר לא הייתה לכוח הדומיננטי היחידי. המתח הכלכלי והצבאי המתמשך בין בריטניה וגרמניה היה אחד מהנסיבות העיקריות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. המלחמה, במהלכה נתמכה בריטניה רבות על ידי האימפריה שלה, דרשה ממנה מאמץ כלכלי, צבאי ואנושי גדול מדי, ועל אף שהאימפריה שלה הגיעה לשיא גודלה מיד לאחריה, היא כבר לא הייתה כוח תעשייתי וצבאי שאין דומה לו. על אף שבריטניה והאימפריה שלה סיימו כמנצחות גם במלחמת העולם השנייה, חלק ממושבותיה באסיה נכבשו על ידי יפן, דבר שתרם לירידת קרנה ולדעיכתה המואצת. לאחר שנתיים מתום המלחמה, העניקה בריטניה עצמאות ל'יהלום שבכתר', הודו.

בהמשך המאה ה־20, רוב הטריטוריות של בריטניה הפכו עצמאיות כחלק מהדה-קולוניזציה שסחפה את העולם. בעיני רבים, סופה המוחלט של האימפריה היה עם השבתה של הונג קונג לרפובליקה העממית של סין ב-1997. לאחר קבלת העצמאות, הצטרפו רבות מהמושבות לשעבר של האימפריה לחבר העמים הבריטי, ארגון חופשי למדינות עצמאיות. חלקן אף הכריזו על המלוכה הבריטית, כיום צ'ארלס השלישי, כראש המדינה שלהן ולכן נמנות עם ממלכות חבר העמים הבריטי. כ-14 טריטוריות נותרו תחת השלטון הבריטי, והן הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים.