האיסור על עינויים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המשפט הבינלאומי אוסר על עינויים באופן מוחלט. עינויים מוגדרים כ"מעשה אשר באמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, בין אם פיזי, בין אם מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע או הודאה, להענישו על מעשה שביצעו או נחשד בביצועו, הוא או אדם שלישי, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא, מקום שכאב או סבל כאמור נגרמים בידי או באישור או בהסכמה בשתיקה של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי בשידולו, אין הוא כולל כאב או סבל הנובעים מעיצומים על-פי חוק, טבועים בהם או נלווים אליהם."[1] האמנה נגד עינויים מבחינה בין עינויים לבין צורה אחרת של יחס או עונש אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, אך אלו כאלו הם אסורים.