האסכולה הסטואית
אסכולה פילוסופית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האסכולה הסטואית (מלשון "סטואה" – אכסדרת עמודים), היא זרם בפילוסופיה ההלניסטית שפעל ביוון העתיקה וברומא העתיקה המדגיש את עולמו הפנימי של האדם. הסטואיקנים האמינו שרק המידה הטובה מאפשרת לחיות חיים ראויים, וקבעו ארבע מידות טובות בסיסיות שעל האדם השואף לאודימוניה (אושר) לדבוק בהן בחיי היומיום: חוכמה, צדק, מתינות ואומץ. מייסד האסכולה היה זנון מכתיון. והיא התקיימה ברציפות מסביבות 300 לפנה"ס ועד 260 לספירה והשפיעה רבות על עולם המחשבה היווני ואף היהודי.[1]
המונח "סטואי" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות, ראו סטואי גריפין.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מבנה הערך חסר הגיון, חסר תוכן מהותי, אין הפניות למקורות אקדמיים. | |