הארבעה

הארבעה הוא הכינוי שבו נזכרו ארבעת חברי ההגנה: עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרון ידידיה ואריה קסלמן, שנהרגו ב-22 בפברואר 1946 במהלך התקפה על מחנה הצבא הבריטי בשרונה שבתל אביב, המקום הנקרא כיום הקריה. ההתקפה הייתה חלק מפעולת מחאה נגד סגירת שערי הארץ בפני עולים יהודים.

שלט זיכרון במתחם שרונה לארבעת חללי ההתקפה של ההגנה על שרונה

קברי הארבעה בנחלת יצחק

באותו יום ביצעה ההגנה פעולות חבלה בבסיסי המשטרה הניידת הבריטית בשפרעם, בכפר ויתקין, בג'נין ובשרונה. ארבע הפעולות תואמו לשעה מוסכמת, אך רק השתיים הראשונות בוצעו בהצלחה. הכוח בג'נין נסוג לאחר שכוונת התקיפה נחשפה.

משימת הפעולה בשרונה הוטלה על הגדוד השני של הפלמ"ח ועל פלוגה ב' בחי"ש בתל אביב. תחילת המבצע התאחרה בשעתיים, וכשהגיעה היחידה המבצעת למקום כבר היו הבריטים במצב הכן, אך עובדה זו לא הובאה לידיעתו של מפקד הפעולה, דני מס. במהלך ההתקפה נפגעו מספר מתקנים, והוצתו מוסכי המכוניות ומחסן הדלק.

הארבעה גדלו והתחנכו בתל אביב, ואחרי מותם הובאו בה לקבורה, בבית העלמין נחלת יצחק. מסע ההלוויה הפך למפגן הזדהות המוני עם דרך המאבק בשלטון הבריטי. מעל 50 אלף איש ליוו את הארבעה בדרכם האחרונה למרות מזג האוויר הסוער^[1].

הנצחתם

• על שמם של ארבעת חברי ההגנה שנהרגו בפעולה בשרונה נקרא הרחוב בגבולה הדרומי של הקריה בתל אביב - "רחוב הארבעה".
• זכרם של שני נופלי החי"ש שרגא הר ואריה קסלמן הונצח בסמל גדוד 54 בחטיבת גבעתי שהוקם על בסיס פלוגה ב' בחי"ש תל אביב. בסמל, שעוצב על ידי הציירת ציונה תג'ר, מצוירים הר ואריה.
• במתחם שרונה יש לוחית זיכרון להתקפה ולארבעת הנופלים.
• אגודת הספורט ברית מכבים עתיד, שעמירם בלניקוב היה שחקן כדורסל פעיל בה, קראה על שמו את מגרש הכדורסל שלה שבצפון תל אביב (נתן החכם 20 פינת אמיל זולה) "מגרש עמירם"^[2].
• אותה אגודת ספורט אף קבעה טורניר ספורט שנתי על שמו בשם "פרס עמירם"^[3].

קישורים חיצוניים

• עדות על הפעולה ממרכז המידע של פלמ"ח
• דני רכט, מגרש עמירם / גן דבורה אופמן, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

הערות שוליים

1. תל אביב ברבבותיה מלווה את 4 חללי שרונה, הצופה, 25 בפברואר 1946
2. מגרש זה אף מוזכר בשירו של אריק איינשטיין "זה לא בדיוק געגוע"
3. א. בן-דבורה, "פרס עמירם" - מפנה ביחסי הספורט העברי, דבר, 24 באפריל 1947