הדיסק הראייתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הדיסק הראייתי או ראש עצב הראייה הם נקודת היציאה של אקסונים של תאי גנגליון היוצאים מרשתית העין. מכיוון ששכבות הרשתית אינן מכסות את הדיסק הראייתי, אזור זה מתאים לכתם עיוור קטן בשדה הראייה של כל עין. אזור זה נראה דרך האישון בבדיקה על ידי אופתלמוסקופ.
שכבת התאים האחרונה בשרשרת התאים המעבדים את נתוני הראיה ברשתית היא תאי הגנגליון. האקסונים שלהם יוצרים את עצב הראייה לאחר שהם עוזבים את העין, ומוליכים את המידע מהעין לתחנות במוח. הדיסק האופטי מייצג את תחילתו של עצב הראייה, והוא הנקודה שבה האקסונים של תאי הגנגליון ברשתית מתאגדים לעצב הראייה, המכיל בבני אדם כ-1-1.2 מיליון אקסונים המזרימים את המידע מהעין לכיוון המוח. הדיסק האופטי הוא גם נקודת הכניסה והיציאה לכלי הדם המספקים את הרשתית: לעורקים המספקים דם מחומצן לרשתית, ולוורידים המנקזים את הדם מהרשתית למחזור הוורידי.[1]