הוסטל (מגורים נתמכים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוֹסטֶל (בא מהמילה הלטינית עבור "אכסניה") היא מסגרת מגורים מותאמת, עבור אנשים בוגרים עם לקות, שמצד אחד אינם יכולים לגור כאנשים עצמאיים, אך מצד שני, אינם זקוקים למסגרת אשפוזית מלאה. על פי רוב, הוסטל הוא דירה בבית משותף רגיל, עם דיירים אחדים עם לקויות, שאליה מגיעים מדריכים ומטפלים. בחלק מהמקרים, ניתן בהוסטל סיוע מטעם המדינה, או מתורמים, בתשלום שכר הדירה. הוסטלים רבים מנוהלים בידי עמותות.
הוסטל עשוי להיות מסגרת שיקומית, שהדיירים נמצאים בה עד שהם לומדים להתמודד עם לקותם והופכים לאנשים עצמאיים. במקרים אחרים, הדיור בהוסטל הוא דיור מוגן ואין אפשרות פשוטה לפנות משם דייר שאינו מתאים עוד להוסטל. הבחירה באופי ההוסטל תלויה לעיתים קרובות בפרוגנוזה של הדיירים.
אנשים, שעשויים לגור בהוסטל, בישראל:
- אנשים עם מוגבלות שכלית קלה
- אנשים עם מחלת נפש (כגון הפרעה דו קוטבית)
- אנשים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (כגון נפגעי אונס)
- אנשים עם אוטיזם שלא הצליחו להשתלב בחברה
- נוער בסיכון
אנשים מפלחי אוכלוסייה אחרים, שעשויים לגור בהוסטלים, במקומות אחרים בעולם:
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
