הזירה האווירית במלחמת ההתשה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הזירה האווירית במלחמת ההתשה התאפיינה בפעולות תקיפה רבות של ישראל ובפעולות התגוננות של מצרים. העליונות האווירית של ישראל הובילה לשימוש נרחב בחיל האוויר הישראלי, משום שבלחימה הקרקעית, שכללה ירי ארטילרי ופשיטות קומנדו, נמצאה ישראל בעמדת נחיתות.
מלחמה: מלחמת ההתשה | |||||||||
תאריכים | 8 במרץ 1969 – 8 באוגוסט 1970 (שנה) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | הזירה האווירית במלחמת ששת הימים | ||||||||
קרב אחרי | הזירה האווירית במלחמת יום הכיפורים | ||||||||
מקום | חצי האי סיני, מצרים | ||||||||
תוצאה | אין הכרעה | ||||||||
שינויים בטריטוריות | אין שינוי | ||||||||
|
בחודשים הראשונים של המלחמה מול מצרים נמנעה ישראל מהכנסת מערך התקיפה של חיל האוויר ללחימה אינטנסיבית, אך ריבוי ההרוגים בקרב החיילים שבקו תעלת סואץ הביא לשינוי מדיניות זו. פעילות חיל האוויר הישראלי כללה הפצצות אוויריות, קרבות אוויר, הובלות פשיטות מוסקות והטלת אימה על אזרחים במצרים באמצעות בום על קולי. חיל האוויר המצרי ערך פעולות הפצצה מעטות, ורבים ממטוסיו שיצאו לקרבות אוויר הופלו. עיקר המאמץ המצרי בזירה האווירית התמקד חיזוק מערך טילי קרקע-אוויר בסיוע אינטנסיבי של ברית המועצות, שאלפים מחייליה השתתפו בלחימה במצרים.
במקביל למלחמה העיקרית בחזית המצרית התקיימה גם מלחמת ההתשה בבקעת הירדן. גם בה היה לחיל האוויר הישראלי חלק עיקרי, בדמות הפצצות אוויריות ופשיטות מוסקות.
במהלך המלחמה ביצע חיל האוויר הישראלי 12,850 גיחות, שבהן הוטלו יותר מ-50,000 פצצות. חיל האוויר המצרי איבד 92 ממטוסיו, ולחיל האוויר הישראלי אבדו 15 מטוסים.
המעורבות הנרחבת של ברית המועצות בהגנה האווירית המצרית, ואמצעי הלחימה הרבים שסיפקה ארצות הברית לחיל האוויר הישראלי, הפכו את מלחמת ההתשה למלחמה באמצעות שליח בין שתי המעצמות (או לפחות בין הטכנולוגיות של כל אחת מהן), ללא עימות ישיר ביניהן.