בית עבאס
שושלת ערבית מוסלמית ששלטה באזורים מסוימים במזרח התיכון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258. הח'ליפים לבית עבאס הביסו את שושלת הח'ליפים הקודמת של בית אומיה בשנת 750, והעבירו את בירת האימפריה מדמשק לבגדאד ולכן המדינה נודעה בהיסטוריה גם כח'ליפות בגדאד. בשנים הראשונות לקיומה בירת הח'ליפות הייתה כופה ומאוחר יותר עברה זמנית לתקופות קצרות לערים א-רקה ולסאמרא, בהתאמה בסוריה ובעיראק של ימינו. אחרי נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258 הח'ליפות העבאסית שרדה רק כסמכות דתית סמלית בקהיר בשנים 1261–1517, תחת חסות השליטים הממלוכים של מצרים.
דגל | |
ממשל | |
---|---|
משטר | ח'ליפה |
ראש מדינה | חליף עבאסי |
חליף עבאסי | א-ספאח |
שפה נפוצה | ערבית, ארמית, ארמנית, שפות ברבריות, גאורגית, פרסית, טורקית |
עיר בירה | בגדאד |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירואפרסיה |
היסטוריה | |
הקמה | המהפכה העבאסית |
תאריך | 750 |
פירוק | פלישת המונגולים |
תאריך | 1258 |
ישות קודמת | בית אומיה |
ישות יורשת | האימפריה המונגולית |
כלכלה | |
מטבע | דינר |
עם תחילת שלטונם של העבאסים נכנסת האימפריה המוסלמית לראשית תקופת תור הזהב שלה, בה פורחת בארצות המוסלמיות, בין היתר, אמנויות של שירה ופרוזה[1].