החתמה גנומית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החתמה גנומית (באנגלית: genomic imprinting) היא תופעה אפיגנטית, העומדת בבסיס בקרת ביטוי גנים (תיעתוק ה-RNA), כך שיופעל עותק אחד של גן (אלל) על פי זהות ההורה המוריש (האם או האב). לפיכך, ישנם גנים בהם תמיד יופעל האלל ממקור האבהי וישנם גנים בהם תמיד יופעל האלל ממקור האימהי. ישנם גם מצבים של החתמה חלקית בהם אללים של הורים שונים מבוטאים באופן חלקי שונה במקום להיות מושתקים לחלוטין. בנוסף, ההחתמה הגנומית יכולה לבקר ביטוי גנים על פי מין ההורה באורח ייחודי לרקמה: רק ברקמה מסוימת יתבטא אלל ממקור הורי מסוים, בעוד שברקמות אחרות שני האללים יתבטאו. תופעת ההחתמה תוארה בפטריות, צמחים ובעלי חיים. בשל המחקר הנרחב בעכברים ובבני אדם ידועים מעל 200 גנים מוחתמים בכל אחד מהיצורים הללו, וחלקם אף נמצאים בתאחיזה יחד על אותו כרומוזום (סינתניה) בעכבר ובאדם[1][2].