הידרוגרפיה (באנגלית : Hydrography ) הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ .
יש לשכתב ערך זה . הסיבה היא: כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי .
אגם מים מתוקים בקנדה
תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית – הפקת חשמל מזרימת המים.
מקור השם הוא ביוונית : "הידרו " – משמעותה "מים ", "גרפיה" – רישום .
מעגל המים – תנועת המים המחזורית בטבע ,
השמש מחממת את הים וגורמת לאידוי .
האדים מתחברים לטיפות ונוצרים עננים .
העננים מורידים גשם ביבשה.
הגשם זורם בנחלים לים וחוזר חלילה.
פן ביני – אזור המגע והגבול הדמיוני בין מי התהום המתוקים למי הים המלוחים.
סוגי המים השונים .
מים שפירים – מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים , מי שיטפונות .
מים מלוחים – מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
מי קולחין – מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה .
מים מליחים – מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך כלל ממעיינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
מי תהום – מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
מים פוסיליים – מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
מי מושבים – מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
מי שפכים – מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חקלאי, חלקם רעילים.
התפלה – הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
זרימת מים בטבע . בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתיאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
קו פרשת המים – קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
נחל – תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
יובל – נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
ספיקה – כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
גדה – הצד של הנחל
אפיק – רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
מוצא – המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
אגן ניקוז – אפיק זרימת הנחל
אגן היקוות – השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
בסיס הסחיפה – המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך . ישנם שלושה סוגי שפכים:
משפך – זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
דלתה – פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
אסטואר – ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
אקוויפר – שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום .
אקוויקלוד – שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
משטר זרימה – כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה . לפי גאות או שפל
באביב – גאות גדולה. כמות המים הרבה ביותר, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
קיץ – שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
סתיו – שפל גדול. כמות המים הקטנה ביותר, עדיין לא יורדים גשמים וממשיכות תופעות האידוי והשאיבה.
חורף – גאות קטנה – יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
מהלך הזרימה – מתייחס לכיוון זרימת הנהר, צורת הנהר ועוד.
סלע רך – יגרום לנהר להתפתל
סלע קשה – יגרום לנהר לזרום ישר
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורות הניצול השונות הן: