היסטוריה של מלטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה של מלטה מתחילה בסביבות 5200 לפנה"ס. המתיישבים הראשונים באזור הגיעו מסיציליה והיו בעיקר ציידים וחקלאים. בשנת 700 לפנה"ס הפיניקים כבשו את האיים וכינו אותם "מלט" (malat).
ערך ללא מקורות | |
לאחר הפיניקים הגיעו הרומאים למלטה, שהפכה לפרובינקיה רומית יחד עם סיציליה. האיים הפכו לשטח ביזנטי מתחילת המאה ה־6. הביזנטים הורחקו מהאזור בשנת 870 על ידי האע'לבים, בעזרת מצור.
מלטה נשלטה על ידי שלטון נורמי משנת 1091, שלמעשה חידש את ההתנצרות באיים. בנקודה זו, מלטה נהייתה שטח של ממלכת סיציליה, ובמשך זמן רב נשלטה על ידי שליטים פיאודלים, כגון: השוואבים, האראגונים והספרדים.
האיים ניתנו למסדר ההוספיטלרים בשנת 1530, מי ששלטו בהם כמדינת וסאל של סיציליה. בשנת 1565 ניסתה האימפריה העות'מאנית לקחת את האיים במצור הגדול על מלטה, אך הפלישה נכשלה. המסדר המשיך לשלוט במלטה למשך 2 מאות נוספות, ותקופת השלטון הזה נחשבה לזמן של התפתחות ושגשוג בתחומי האומנות והארכיטקטורה במלטה. ההוספיטלרים גורשו מהאזור לאחר שהרפובליקה הצרפתית הראשונה כבשה אותם בשנת 1798.
לאחר כמה חודשים של שלטון צרפתי, המלטזים מרדו בעזרת סיוע בריטי, פורטוגזי ונאפולי. כתוצאה מכך, מלטה הפכה לקולוניה בריטית משנת 1800, והפכה לטריטוריה בריטית רשמית בשנת 1813. האיים הפכו לבסיס צי חשוב של הבריטים, בזכות נמליה המצוינים של מלטה. בשל כך, האיים הותקפו על ידי האיטלקים במלחמת העולם השנייה, ובשנת 1942 הוענק למלטה עיטור צלב ג'ורג', שהיום מופיע בדגלה ובסמלה של מלטה.
מלטה השיגה עצמאות והכריזה על עצמה כקהילייה ב־21 בספטמבר 1964, ועד לשנת 1974 נקראה "מדינת מלטה". משנת 2004, המדינה חברה באיחוד האירופי ומשנת 2008 בגוש האירו.