היצרות מגנטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היצרות מגנטית (מגנטוסטריקטיביות, מאנגלית: Magnetostriction) היא תכונה של חומרים מגנטיים המשנים את צורתם בתגובה לשדה מגנטי (תהליך מגנוט). תופעה זו זוהתה לראשונה בשנת 1842 על ידי ג'יימס ג'ול בעת ניסוי בדגימת ברזל.[1]
השפעה זו גורמת לאובדן אנרגיה עקב חום שנובע מחיכוך בליבות פרומגנטיות רגישות. האפקט אחראי גם לצליל ההמהום הנמוך שניתן לשמוע משנאים, כאשר זרמי זרם חילופין מייצרים שדה מגנטי משתנה.[2]