הכחשת איידס/HIV בדרום אפריקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
להכחשת האיידס, כמו גם הכחשת נגיף הכשל החיסוני האנושי, (HIV ,Human Immunodeficient Virus) הייתה השפעה משמעותית על מדיניות בריאות הציבור בין השנים 1999 עד 2008 בדרום אפריקה, בפרט במהלך כהונתו של הנשיא תאבו מבקי. זמן קצר לאחר בחירתו לנשיאות בשנת 1999, החל מבקי למתוח ביקורת על הקונצנזוס המדעי כי וירוס ה-HIV הוא הגורם למחלת האיידס. בשנת 2000, כינס מבקי "וועדת ייעוץ נשיאותית" בנוגע לאיידס/HIV הכללה עדויות ממספר מדענים אשר הכחישו כי נגיף ה-HIV הוא הגורם למחלה. בשמונה השנים הבאות לנשיאותו, המשיך מבקי להביע עמדה אוהדת כלפי הכחשת איידס/HIV, ואף הנהיג מדיניות המונעת גישה לתרופות אנטי-רטרוויראליות לחולים במחלה[1].
במסגרת מדיניות זו, מינה מבקי את מנטו צ'אבללה מסימאנג לשרת הבריאות של דרום אפריקה. צ'אבללה מסימאנג קידמה (כשברקע הטפותיו של מבקי אודות רעילותם של תרופות אנטי-רטרוויראליות[2]) שימוש בתרופות צמחיות אשר יעילותן הטיפולית לא הוכחה כדוגמת שום, סלק ומיץ לימון[3][4], כטיפול בנגיף. מדיניות זו, אשר זיכתה את השרה בכינוי "דוקטור סלק"[5], הואשמה בגרימתם ואי מניעתם של כ-343,000-365,000 מקרי מוות מאיידס[6][7][3].
במהלך כהונתו, הקפיד מבקי להמעיט בדיבור אודות השקפותיו ומדיניותו בנושא האיידס. כך, לפי "הניו יורק טיימס", דוברו של מבקי, מוקוני רטשיטנגה, אמר כי הנשיא לא ידון בחשיבתו ודעותיו על HIV ואיידס, והסביר כי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות נעשות באופן קולקטיבי על ידי ממשלת דרום אפריקה, ועל כן היא מהווה הכתובת לשאלות בנושא[3]. לאחר בחירתו של קגאלמה מוטלנטה לנשיאות דרום אפריקה וסיום כהונתו של מבקי בשנת 2008, מינה הראשון את ברברה הוגאן לשרת הבריאות ביום הראשון לנשיאותו. בריאיון לאחר מינוייה אמרה הוגאן לניו יורק טיימס: "עידן ההכחשה נגמר לחלוטין בדרום אפריקה"[3].