כלכלת ישראל
כלכלה בהסתכלות לאומית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשייה משגשגת וענפי שירותים. מגזרי תעשייה מרכזיים כוללים תעשיית היי-טק, התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, תעשיית הכימיקלים, מכשור רפואי ותעשיית היהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, פחם ומזון (תלות זו הצטמצמה במאה ה-21, עם גילוי מאגרי גז טבעי גדולים בים התיכון).
גורדי השחקים של גוש דן מהווים סמל למודרניות הכלכלה הישראלית והתפתחותה | |
דירוג עולמי | תמ"ג: 28; תמ"ג לנפש: 24 |
---|---|
מטבע | שקל חדש (סימון בינלאומי ILS) |
שער חליפין קבוע | אין |
ארגוני סחר | הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ארגון הסחר העולמי, קרן המטבע הבינלאומית |
ענפי תעשייה עיקריים | שירותים - 67.7% מהתמ"ג, תעשייה - 30%, חקלאות - 2.1% |
סטטיסטיקה | |
תמ"ג | 539 מיליארד דולר (29 בעולם) 2023 |
תמ"ג לנפש | $55,535 (13 בעולם) 2023 |
צמיחה כלכלית | תמ"ג - 2.4%- (2020[1]); 2.6% (2015)[2]; תמ"ג לנפש נומינלי (2010) - 2.7%; תמ"ג לנפש ריאלי (2010) - 2.4% (דירוג: 115; הערכה לשנת 2015) |
אינפלציה (מה"ל) | 1%- (2015) |
אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 21% מבתי האב (2021)[3] |
מדד ג'יני | 0.379[4] (דירוג: 50; 2013) |
כוח עבודה |
4.212 מיליון (2021) שיעור התעסוקה - 59% (2021) (הערכה לשנת 2015) |
כוח עבודה לפי מקצוע | בסדר עולה: (לפי סקר הלמ"ס משנת 2011): חקלאות ייעור ודיג - 1%, מידע ותקשורת - 4%, בינוי - 5%,אירוח ואוכל - 5%, שירותים מדעיים וטכניים - 6%, שירות ניהול ותמיכה - 8%, תעשייה - 10%, שירותי בריאות ורווחה - 11%, מסחר סיטונאי וקמעונאי - 13%, חינוך - 14% ועוד |
שכר ממוצע | 13,171 ש"ח (2024)[5] |
שכר מינימום | 5,880 ש"ח (2024) |
אבטלה | 4.7% (2024)[דרוש מקור][6] |
קשרי מסחר | |
יצוא | 165.57 מיליארד דולר[7] |
יצוא מוצרים |
מוצרי טכנולוגיה עילית - תעופה, צבא, תקשורת, עיצוב ממוחשב ויצור ממוחשב, אלקטרוניקה רפואית, סיבים אופטיים; יהלומים מלוטשים; מוצרי תעשייה - נייר, עץ, מזון, משקאות, טבק, חומרי בנייה, מתכת, מוצרים כימיים, טקסטיל, הנעלה ופלסטיק. |
מדינות עיקריות |
|
יבוא | 276.95 מיליארד ש"ח[4] |
מדינות עיקריות |
|
חשבון שוטף | 0.5 מיליארד דולר (עודף)[4] |
חוב חיצוני | 25.5% תוצר[8], 141.171 מיליארד ש"ח[9] |
מימון ציבורי | |
סיוע כלכלי בינלאומי |
3 מיליארד דולר לשנה מארצות הברית (מאז 1985)[10]. מאז קום המדינה ועד 2012 הסתכם הסיוע האמריקאי בכ-860 מיליארד שקל (233.6 מיליארד דולר) במונחים ריאליים (112 מיליארד דולר במונחים נומינליים), ממוצע של כ-4% מהתמ"ג לשנה (בין השנים 1950 - 2012)[10]. |
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת |
החל מאמצע שנות השמונים עברה כלכלת ישראל תמורה ממשק סוציאליסטי ריכוזי עם מגזר ציבורי רחב ונטל מס גדול, לכיוון כלכלת שוק תחרותית יותר. ממשלות ישראל נקטו הליכי הפרטה, ליברליזציה בשוק המט"ח, הורדת נטל המיסים על היבוא והורדה הדרגתית של מס ההכנסה ומס קנייה. בישראל קיימים מספר מונופולים ממשלתיים גדולים בהם חברת החשמל לישראל, רשות הספנות והנמלים קצא"א ודואר ישראל. גם במגזר הפרטי יש דומיננטיות מונופוליסטית של מספר קבוצות החזקה, השולטות במספר רב של חברות בישראל, בתחומים מגוונים.
כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה בהם: היפר-אינפלציה, משבר מניות הבנקים והחרם הערבי. נוסף על כך היה עליה לקלוט גלי עלייה ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל והוצאה ביטחונית גבוהה. למרות כל אלה השכילה להגיע תוך כיובל שנים לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי. בשוקי העולם משקיעים זרים, הבנקים העולמיים וסוכנויות דירוג האשראי הביעו אמון רב בחוסנה של הכלכלה הישראלית. הצלחה זו נהוג לייחס לגורמים רבים, ובהם: כוח העבודה המשכיל, סיוע חוץ רחב היקף שקיבלה המדינה לאורך שנות קיומה מיהודי העולם, ארצות הברית וגרמניה, קליטת הון אנושי בצורת עלייה, מדיניות מקרו-כלכלית נכונה של הממשלה ובנק ישראל, הכורח הביטחוני לפתח מערכות נשק מתוחכמות ולייצא אותן, ורפורמות מבניות ופתיחת המשק לתחרות.