
הכנסת השביעית
הכנסת ה-7 (1969 - 1974) / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה זלמן שזר, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת הנוכחים, יצחק מאיר לוין (זקן חברי הכנסת השביעית בפועל, היה דוד בן-גוריון, שבחר לא לנכוח בישיבת הפתיחה כדי להימנע מלנהל אותה. דוד בן-גוריון בכנסת זו, הוא עד היום נבחר הציבור המבוגר ביותר שהחל לכהן בתחילת כהונת כנסת - כהונתו בכנסת זו החלה בגיל 83). מיד אחר כך נבחר ראובן ברקת ליושב ראש הכנסת. לראשונה הוצעו שני מועמדים לתפקיד זה, ואולם בעוד שברקת נהנה מתמיכתם של 70 מחברי הכנסת (1 הצביע נגד ו-29 נמנעו), במועמדותו של חבר הכנסת אורי אבנרי תמכו רק שני חברי כנסת, בעוד ש-87 התנגדו ושלושה נמנעו.
![]() | |
ממשלות | הממשלה החמש עשרה |
---|---|
תקופת כהונה |
17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974 (4 שנים ו־9 שבועות) |
מערכת בחירות | 28 באוקטובר 1969 |
הנהגה | |
יו"ר הכנסת | ראובן ברקת וישראל ישעיהו-שרעבי |
ראש הממשלה | גולדה מאיר |
ראש האופוזיציה | יצחק מאיר לוין, מנחם בגין |
הרכב הכנסת | |
![]() | |
מפלגת השלטון | המערך |

הבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתקיים ב-30 באוקטובר 1973, ואולם בשל מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר, נדחו הבחירות ל-31 בדצמבר, והכנסת כיהנה עד להשבעתה של הכנסת השמינית, ב-21 בינואר 1974, ובסך הכול תקופה של 4 שנים וחודשיים.