הלינץ' בג'סי וושינגטון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'סי וושינגטון, מתבגר אפרו-אמריקאי שעסק בחקלאות, עבר לינץ' בווייקו, טקסס ב-15 במאי 1916. הוא הפך לדוגמה ידועה למעשי לינץ' על רקע גזעני. וושינגטון הואשם באונס ורצח של לוסי פרייר, אשתו של המעסיק הלבן שלו. לא היו עדי ראייה לפשע, אולם במהלך חקירתו על ידי השריף של מחוז מקלנאן הוא חתם על הודאה ותיאר את מיקום כלי הרצח.
וושינגטון נשפט על רצח בווייקו, באולם מלא במקומיים זועמים. הוא טען לאשמה ונידון למוות. לאחר שהוכרז גזר הדין שלו הוא נגרר מחוץ לבית המשפט על ידי הצופים ועבר לינץ' ברחבת בית העירייה של וייקו. היו ללינץ' מעל ל-10,000 צופים, ביניהם בכירים בעירייה ובמשטרה. הייתה אווירה חגיגית באירוע, וילדים רבים נכחו בזמן ארוחת הצהריים שלהם. חלק מההמון סירס את וושינגטון, חתך את אצבעותיו ותלה אותו מעל למדורה. הוא הורד והועלה שוב ושוב מעל האש במשך שעתיים. לאחר שהאש כבתה, גופו החרוך נגרר ברחבי העיר וחלקים ממנו נמכרו כמזכרות. צלם מקצועי צילם את האירוע, וסיפק תיעוד נדיר. התמונות הודפסו ונמכרו כגלויות בווייקו.
אף על פי שרבים מתושבי וייקו תמכו בלינץ', עיתונים ברחבי ארצות הברית גינו אותו. ה-NAACP (האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים) שכר את אליזבת פרימן על מנת שתחקור את האירוע. היא ניהלה חקירה מפורטת, למרות חוסר הרצון של רבים מהתושבים לדבר על האירוע. לאחר קבלת הדו"ח של פרימן על האירוע, המקים של NAACP פרסם דיווח מעמיק על האירוע שכלל תמונות של גופו החרוך של וושינגטון. הם השתמשו בסיפורו בקמפיין שלהם נגד מעשי לינץ'. אף על פי שווייקו נחשבה כעיר מודרנית ומתקדמת, הלינץ' הדגים את כך שהיא מקבלת אלימות גזענית. העיר קיבלה מוניטין של גזענות, אך מנהיגי העיר מנעו אלימות בכמה מקרים. היסטוריונים מאמינים שמותו של וושינגטון עזר לשנות את הדרך בה מתייחסים למעשי לינץ'. החשיפה הציבורית שהאירוע זכה לה שינתה את התפיסה הציבורית, שכעת נטתה להתייחס לאירוע כאל מעשה ברברי ולא כצורה נכונה של צדק. בסוף המאה ה-20 וכן בתחילת המאה ה-21, חלק מתושבי וייקו הקימו יוזמה להקים אתר הנצחה לוושינגטון וללינץ'. רעיון זה לא זכה לתמיכה ציבורית וכשל.