cover image

המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

Quick facts: ...
מאות:

המאה ה-18  המאה ה-19  המאה ה-20


עשורים:

1790-1799  1800-1809  1810-1819

שנים:
  1799  1800  1801  1802  1803  
Close
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום
מהפכת יולי 1830

התופעות הבולטות במאה ה־19 הן התפשטותה והתעצמותה של המהפכה התעשייתית, שגררה שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובחברה; תהליך של עיור רב היקף, ועליית הלאומיות בקרב עמי אירופה. התעוררות לאומית הביאה להקמתן של מדינות לאום אחדות, הן על ידי איחוד מסגרות קטנות (גרמניה, איטליה) והן על ידי מרד נגד שלטון זר (יוון, סרביה ועוד). מתח לאומי התעורר גם בקרב קבוצות אחרות שלא זכו לעצמאות מדינית. תופעה חשובה אחרת היא ביטול העבדות במדינות רבות כגון בריטניה, ארצות הברית וברזיל.

המהפכה התעשייתית הגיעה במקביל להבשלתן של מגמות במדע, שיצרו שינוי משמעותי במשקל שנתנו חוקרים לבדיקה אמפירית של המציאות על חשבון תפיסות מקובלות מימי קדם. התפתחות המחקר המדעי הובילה להתפתחותם של תחומי מחקר שלמים ולפיתוחן של המצאות ותגליות רבות[1]. במאה ה־19 החל לראשונה שימוש בחשמל, וייצור החשמל בגנרטורים ותחנות כוח, ושימוש במנועים, שהובילו לפיתוחים פורצי דרך בכלי תחבורה (ספינת הקיטור, הרכבת, המכונית, האופנוע וספינת האוויר), ומיכון (טרקטור, מכונת התפירה, מקרר ועוד). בנוסף, התגבשה הרפואה המודרנית והתפתחה ההבנה האנושית את הגורמים למחלות[2], פותחו המצאות חשובות בתחום התקשורת (הטלגרף, הטלפון ומכונת הכתיבה) ובסוף המאה גם ראשית הראינוע.

מבחינת היחסים הבינלאומיים, התקופה שלאחר נפוליאון ועד 1914 התאפיינה במערכת בינלאומית יציבה יחסית עם מעט מלחמות גדולות. הממלכה המאוחדת, תחת שלטונה הממושך של המלכה ויקטוריה, נעשתה לכוח העולמי החשוב ביותר, כשהיא הראשונה שנהנית מפירות המהפכה התעשייתית אך גם נושאת במחירה. בריטניה בעלת הכלכלה החזקה ביותר במאה זו ונהנתה משיעורי צמיחה חסרי תקדים, אולם גם ארצות הברית נעשתה בהדרגה למעצמה עולמית בולטת[3]. המירוץ הקולוניאליסטי הואץ ברחבי אסיה ואפריקה, אך לצד זה השתחררו עמי דרום ומרכז אמריקה משלטונן של ספרד ופורטוגל ששקיעתן נמשכה. התפתחות הקולוניאליזם האירופאי מביאה איתה גם להתפשטות ערכים אירופאים כמו הנצרות או תפיסות ליברליות[4][5][6].

נהוג לומר שבמאה ה־19 הייתה המחשבה האירופית באופן כללי אופטימית, ולצד נביאי זעם דוגמת קרל מרקס, רווחה האמונה שהקידמה תביא איתה בסופו של דבר שגשוג ויציבות כלל עולמיים. אמונה זו התערערה, אם לא התרסקה והוחרבה, בעקבות אסונות המאה ה־20, החל במלחמת העולם הראשונה.

אולם הייתה זו מאה שידעו בה טרגדיות לרוב ואירעו בה מלחמות נודעות כמו: מלחמות נפוליאון, מלחמת קרים, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמת הבורים ועוד מבחינה היסטורית נודעה המאה כתקופה בה התחוללו שינויים גדולים בתחומי חיים נרחבים.

הדומיננטיות המשמעותית של המעצמות האירופאיות גרמה לכך שהתרבות האירופאית השפיעה גם על תחומי אמנות שונים באזורים רבים ברחבי העולם, והאמנות המערבית הפכה למשמעותית יותר מבחינה עולמית. באמנות התפתחו במאה זו האסכולות הנאו-קלאסיציזם, הרומנטיקה, הריאליזם, אימפרסיוניזם ופוסט-אימפרסיוניזם[7]. זרמים ערכיים דוגמת הרומנטיקה, הלאומיות והליברליזם השפיעו על תחומים רבים של אמנות[8]. שינויים חברתיים וטכנולוגיים שינו את תחום המוזיקה ויצרה תעשייה שלמה של מופעי "סלון", והמוזיקה הקלאסית התפתחה עם כלי נגינה דרמטיים יותר, יתר שבירת מוסכמות ויתר נגישות לקהל הציבור הרחב[9]. אל המזרח הרחוק והמזרח התיכון חדרו האופרות שהפכו לפופולריות[5][10]. בספרות התפתחו מגוון סוגות במאה זו, ביניהן רומנים מקומיים ושירה במשלב דיבורי, כאשר חלק מהסוגות המשמעותיות יותר התפתחו בעיקר בבריטניה[8]. עלייה בשיעור האוריינות באוכלוסייה הובילה לנגישותו של הציבור הרחב לספרים באופן חסר תקדים[8]. באדריכלות התבטאה מאה זו בגל התחייה הגותית בה שופצו ונבנו קתדרלות בסגנון גותי[11]. שינויים חברתיים גרמו בסוף המאה להיווצרותו הראשונית של ספורט מאורגן[12], ושל פנאי ספורטיבי קהילתי שהתרגם בין היתר להקמתם של פארקים עירוניים[13].

המאה ה־19 הייתה חשובה להיסטוריה של עם ישראל. במאה זו נוסדה תנועת הציונות, שהחלה בעליותיהם של חובבי ציון ליישב את ארץ ישראל (הקמת ראשון לציון, פתח תקווה וימין משה) ובהקמת ההסתדרות הציונית. העיתונאי היהודי בנימין זאב הרצל הוביל את קו הציונות המדינית וניסה לזכות בהכרה ותמיכה מהמעצמות לרעיון של יישוב יהודי אירופה במולדתם ההיסטורית. ב-1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, שווייץ.