המגפה היפנית (585-7)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המגפה היפנית הייתה התפרצות תחלואתית קשה בין השנים 585–587 לספירה שראשיתה באזור אָסוּקָה (כ-25 ק"מ דרומית לעיר נארה) וסביר להניח כי הייתה אבעבועות שחורות. התחלואה פרצה פרק זמן קצר לאחר הגעת הנזירים הבודהיסטים מחצי האי הקוריאני בעקבות כינון יחסים דיפלומטיים עם ממלכת בֶּקְגֶּ'ה (Baekje). המגפה, שהובילה למספר רב של נספים, תרמה בסופו של הדבר להשתרשות הבודהיזם ולהפיכתו לדת רשמית ביפן[1][2].