המהומות בישראל (2021)
סדרת מהומות ועימותים בין פלסטינים תושבי ירושלים והערים הערביות והמעורבות וכוחות הביטחון הישראלים ברמדאן 2021 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המהומות בישראל (2021), הידועות גם בשם מאורעות תשפ"א, היו רצף של אירועים אלימים רחבי היקף, בעיקר בין כוחות הביטחון הישראליים ואזרחים ערבים ישראלים ופלסטינים, שהתרחשו במאי 2021 במאות מוקדים במדינת ישראל. במהלך המהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות. באירועים נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח.[1] המהומות בירושלים פרצו על רקע תסיסה בעיר, שהלכה וגברה במהלך חודש הרמדאן. האירועים החלו במחאה של תושבי שייח' ג'ראח הערבים על הכוונה לפנותם מבתיהם, המשיכו בעימותים של ערבים בשער שכם,[2] והתפשטו לעימותים בין מוסלמים לשוטרים בהר הבית. לאחר יידוי אבנים ממסגד אל אקצא, המשטרה פרצה להר הבית תוך שימוש ברימוני הלם.[3] בעקבות האירועים, חמאס שיגר אולטימטום הדורש מישראל לפנות את כוחותיה מהר הבית ושייח ג'ראח,[4] ועם פקיעת האולטימטום ב- 10 במאי 2021 (ביום ירושלים) שיגר מטח רקטות מרצועת עזה לכיוון אזור ירושלים ולערים אחרות.[5] בתגובה פתחה ישראל במבצע שומר החומות. החל מליל 10 במאי התפשטו המהומות מירושלים לערים ערביות ומעורבות בישראל.[6]
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
כוחות משטרה ומשמר הגבול בעיר לוד בעקבות המהומות. צולם ב-11 במאי 2021 | |||
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||
---|---|---|---|
תאריכי המאבק | 9 במאי 2021 – 18 במאי 2021 (10 ימים) | ||
מקום |
ישראל ישראל | ||
עילה |
| ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
דמויות בולטות | |||
| |||
נפגעים | |||
| |||
אירועים קשורים | |||
המהומות בירושלים (2021) המהומות בעכו (2021) המהומות בלוד מבצע שומר החומות המהומות בבת ים |
במהלך חג השבועות נרשמה רגיעה הדרגתית[7] במקביל לפריסת כוחות רבים של משטרה ומג"ב באזורי העימות.
במהלך המהומות נפצע אנושות בראשו יגאל יהושע, יהודי בן 56, מאבנים שערבים השליכו עליו בלוד ולבסוף נפטר מפצעיו; במהלך התפרעות בלוד שיזמו ערבים, נהרג ערבי ישראלי בן 35 מירי של יהודי; מוחמד כיואן בן 17 מאום אל-פחם נפצע קשה בראשו מירי של שוטר, כשישב ברכב נוסע שנחשד בפיגוע דריסה. כיואן מת מפצעיו כעבור שבוע[8]. יהודי בן 84, אַבִּי הר-אבן, לשעבר מנהל סוכנות החלל הישראלית, מת מפצעיו כתוצאה מהצתה על ידי אזרחים ערבים בעכו. כוחות מד"א דיווחו כי טיפלו ב-196 נפגעים, 10 קשה, 30 בינוני ו-155 במצב קל.[9] מספר השוטרים שנפגעו הוערך בכ-300.[10] בנוסף, 27 פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו ביהודה ושומרון, במהלך עימותים או פיגועים. עשרה בתי כנסת הוצתו.[11]
על פי דוח מבקר המדינה במהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 איש נעצרו, מהם כ-240 יהודים.[12]
על פי הודעת פרקליטות המדינה ב-19 במאי 2022, כשנה לאחר תחילת המהומות, הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד כ-616 נאשמים מקרב העצורים, רובם המכריע (89%) ממוצא ערבי. למעלה מרבע מהנאשמים היו קטינים.[13]
כחלק מההתמודדות עם האירועים תוגברו כוחות משטרת ישראל בכוחות משמר הגבול.[14] שירות הביטחון הכללי פרסם הודעה חריגה לאור התגברות האירועים האלימים, וקבע כי מדובר בטרור.[15] במהלך האירועים ולאחריהם בוצעו מעצרים והוגשו כתבי אישום.[16] הביטוח הלאומי הודיע כי מי שיוכר על ידי משרד הביטחון ככזה שנפגע במהומות, יזכה להכרה כנפגע פעולת איבה.[17] כמו כן פורסם שלהערכת השב"כ 85 אחוז ממפירי הסדר הערבים - הם בעלי רקע פלילי,[18] אך עם שוך המהומות, ולאחר ניתוח נתונים חלקיים, דווח כי רק פחות מעשרה אחוזים ממפירי הסדר הערבים היו בעלי תיק פלילי קודם.[19][20] לפי מבקר המדינה, ”בהתאם להערכת שב"כ, ועל בסיס ניתוח המידע וגיבוש תמונת המודיעין שהוא ערך, לפחות 60% מקרב האנשים שהשתתפו במהומות הם בעלי רישום פלילי קודם; לפחות 20% הם בעלי רקע בהפרות סדר; לפחות 15% מוכרים לשב"כ כנושאי נשק בלתי חוקי”.
לאחר האירועים, אישרה הממשלה תוכנית חירום.[21] מפכ"ל המשטרה תמך שמג"ב תתפקד גם כמשמר לאומי.[22] ביוני 2022, הוצג המשמר הישראלי, כחלק ממשמר הגבול.[23]