המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (באנגלית: Israel Accounting Standards Board ; ראשי תיבות: IASB[1]) עוסק בתקינה חשבונאית שוטפת, במטרה להעלות את רמת התקינה החשבונאית בישראל, מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד ולשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדוחות הכספיים. מטרת המוסד לפרסם תקנים חשבונאיים שוטפים אשר כוללים פרסום כללי חשבונאות ודיווח חדשים, עדכון, תיקון או ביטול כללי חשבונאות ודיווח קיימים. כן עוסק המוסד במתן תקנים חשבונאים זמניים והבהרות מקצועיות. תקנים חשבונאים אלה מהווים עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל.
הקמה
המוסד לתקינה הוקם בחודש אפריל 1997 על פי הסכם מסגרת בין לשכת רואי חשבון בישראל לבין רשות ניירות ערך. עד להקמת המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הגוף שעסק בקביעת כללי חשבונאות מקובלים בישראל היה לשכת רואי חשבון בישראל. ההסכם בין לשכת רואי חשבון לבין רשות ניירות ערך קבע כי מעתה המוסד לתקינה יהיה אחראי על תקני חשבונאות ודיווח כספי ואילו לשכת רואי החשבון תהיה אחראית על תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.
מבנה
המוסד לתקינה מורכב משני גופים:
- ועדה מקצועית המונה שבעה חברים, כאשר אחד מהם מכהן כיושב ראש הוועדה בשכר ושישה חברים נוספים (ללא שכר) אשר שלושה מהם מתמנים על ידי לשכת רואי חשבון ושלושה האחרים על ידי רשות ניירות ערך. בנוסף לחברי הוועדה, מוזמנים להשתתף בישיבות הוועדה, באורח קבע ללא זכות הצבעה, שבעה משתתפים קבועים, שנבחרים בהסכמה של רשות ניירות ערך ולשכת רואי חשבון. יו"ר הוועדה רשאי להזמין לדיוני הוועדה אנשים בעלי ידע מקצועי נרחב בתחומים בהם עוסקת הוועדה. נכון לשנת 2020 יו"ר הוועדה המקצועית הוא רואה החשבון דב ספיר[2].
- מועצה המונה 17 חברים. המוסד לתקינה מעסיק בשכר סגל מקצועי קבוע, שכפוף לוועדה. היקף כוח האדם נקבע על פי צורכי המוסד לתקינה ומגבלות התקציב שלו. הוועדה רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, שלא מבין עובדי המוסד לתקינה.
מעבר לתקינה הבינלאומית
בשנת 1974, כשנה לאחר ייסודו של ארגון ה-IASC, הצטרפה ישראל כחברה בארגון. הצטרפות זו כללת התחייבות לפעול לשם התאמת התקינה החשבונאית המקומית (IL-GAAP) לתקינה החשבונאית הבינלאומית. הצטרפות זו הביאה לפרסומו של גילוי דעת (ג"ד) ביוני 1981 אשר קבע כי בכל עניין בו התקנים הישראלים הקיימים אינם מטפלים, וכן לא קיימת פרקטיקה מקובלת בישראל, ייושמו התקנים הבינלאומיים כפי שמפורסמים על ידי ארגון ה-IASC.
מדיניות זו אשר ננקטה על ידי ישראל, בה התקנים הבינלאומיים משמשים רק במקרים בהם אין כלל מקומי או פרקטיקה, דמתה לנוהג אשר התקיים בתקופה גם בשאר המדינות החברות בארגון[3].
בתחילת שנות האלפיים, התקבלה החלטה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות לפעול לשם התאמתם של התקנים הישראלי לתקן דיווח כספי בינלאומי. כתוצאה מהחלטה זו, בין השנים 2001 ל-2007 פורסמו יותר משלושים תקני חשבונאות ישראליים שהתבססו על התקינה הבינלאומית.
התקנים הישראלים אשר פורסמו בתקופה זו כללו שינויים מעטים ביחס לתקנים המקוריים אשר פורסמו על ידי ארגון ה-IASC (אשר הפך לארגון ה-IASB בשנת 2001). בתקנים אלו נכלל גילוי (Disclousre) כדלקמן: "תקני חשבונאות ישראליים המתפרסמים על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות מתבססים לעיתים או עשויים לכלול חלקים מנוסח תקני חשבונאות בינלאומיים המתפרסמים על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים".
בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31.05.05 פורסמה הצהרה על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית בשנת 2008.
תקן חשבונאות ישראלי מספר 29 (פורסם ביולי 2006) היה התקן שהשלים את מהלך המעבר לתקינה הבינלאומית. התקן קבע חובת דיווח החלה על כלל החברות ציבוריות הכפופות לחובת עריכת דוחות בהתאם לתקנות ניירות ערך, החל מהדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של שנת 2008, כאשר ניתנה אפשרות ליישום מוקדם כבר בדוחות כספיים החל מיום 31 ביולי 2006. אימוץ התקינה הבינלאומית היה במתכונת מלאה, דהיינו מוסדות התקינה המקומיים מוותרים על עצמאותם בתחומים אלה ומאמצים את התקינה הבינלאומית כפי שהיא מתפרסמת ובהתאם להנחיות המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית.
בשנת 2010 תוקנו תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) כך שהוראת תקן חשבונאי ישראלי 29 בדבר החובה החלה על חברות ציבוריות לערוך דוחות כספיים בהתאם לתקינה הבינלאומית הפכה לחלק מהתקנות עצמן.
קישורים חיצוניים
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- תקן חשבונאות מספר 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- (2014) Klein Israel, International Accounting Standards (IFRS) and National Accounting Sovereignty: A Case Study of Germany and Israel, HUJI DAAD CENT. GERM. STUD. WORKING PAPER 133/2014 (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
