חנטי ומנסי (יוגרה)

המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (ברוסית: Ханты-Мансийский автономный округ — Югра́, בתעתיק: חנטי-מנסיסקי אבטונומני אוקרוג - יוגרה) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של אורל וטריטוריאלית שייך למחוז טיומן.

חנטי ומנסי (מחוז אוטונומי)
Ханты-Мансийский автономный округ — Югра

סמל חנטי ומנסי סמל חנטי ומנסי דגל חנטי ומנסי דגל חנטי ומנסי
מדינה	רוסיה רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי של אורל
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי של מערב סיביר
מושל	נטליה קומרובה
רשות מחוקקת	Duma of Khanty-Mansi Autonomous Okrug — Yugra
ערים במחוז האוטונומי	סורגוט (העיר הגדולה ביותר)
בירת המחוז האוטונומי	חנטי-מנסייסק
שפה רשמית	רוסית, חנטית, מנסית
תאריך ייסוד	10 בדצמבר 1930
שטח	534,800 קמ"ר (דירוג: 9)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז האוטונומי	1,687,654 (דירוג: 29, 1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	3.16 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות	62°15′00″N 70°10′00″E
אזור זמן	UTC +6
www.hmao.wsnet.ru
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת המחוז האוטונומי חנטי ומנסי מוגדלת)   חנטי-מנסיסק סורגוט ניז'נברטובסק קוגאלים ניאגאן מגיון ימלו-ננץ קר. טומסק טיומן סברדלובסק קומי המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (למפת המחוז האוטונומי חנטי ומנסי רגילה)   חנטי-מנסיסק סורגוט ניז'נברטובסק קוגאלים ניאגאן מגיון ימלו-ננץ קר. טומסק טיומן סברדלובסק קומי המחוז האוטונומי חנטי ומנסי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

המחוז הוקם ב-10 בדצמבר 1930 כמחוז (אוקרוג) לאומי^{[דרושה הבהרה]} וקיבל סטטוס של סובייקט פדרטיבי בשנת 1993.

מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-9 אזורים מוניציפליים.

הנהרות הגדולים במחוז הם אוב ואירטיש.

דמוגרפיה

כ-92% מאוכלוסיית האזור מתגוררת בערים. עיר הבירה של האזור היא חנטי-מנסיסק, אך הערים גדולות הן סורגוט (כ-292 אלף תושבים) וניז'נוורטובסק (כ-240 אלף תושבים). הן הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20^{[דרושה הבהרה]} תוך פיתוח שדות גז טבעי ונפט בסביבה. בשנת 1970, לפני פיתוח מסיבי של שדות נפט באזור, במחוז התגוררו 271 אלף תושבים בלבד. בשנת 1987 היקף אוכלוסייה כבר היה מעל למיליון תושבים.

הרוסים מהווים כ-68% מאוכלוסיית המחוז, האוקראינים - 6.0%, הטטרים - 7.1%, הבשקירים - 2.3%. עמי הצפון (חנטי ומנסי) מהווים כ-2% מאוכלוסיית המחוז (בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 1939 הם היו כ-20%).

כלכלה

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגלו באזור שדות גז טבעי ונפט גדולים ביותר. הדבר גרם לפיתוח מואץ של הכלכלה, פיתוח צנרת גז ונפט, הקמת ערים חדשות וכו'. עתה, המחוז מהווה מקור עיקרי של הגז והנפט של רוסיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חנטי ומנסי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של חנטי ומנסי (ברוסית)
• חנטי ומנסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של רוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.